קטגוריה: מנה עיקרית

לפני כמה שבועות עברתי הליך רפואי אותו דחיתי זה זמן מה (הכל בסדר, טפו טפו טפו) ולאחר מכן, לקחתי לעצמי כמה ימי פאוזה והחלמה בהם

לאחר הפיאסקו שנפל עליי מספר ימים לאחר עליית תפריט פסח 2022 (האתר רק נפל להמוןןןן זמן.. אבל מי זוכר?!.. אני!! ), אני הולכת לעשות תיקון

ספנקופיטה הוא הבורקס היווני הקלאסי, עם תרד וגבינה, אותו יזהה בקלות כל מי שביקר ביוון או בקפריסין. לרוב מוכרים אותו בריבועים גדולים והוא אחד מאותם

המנה הבאה היא אחת מהמנות היותר מזוהות עם קרנונה שלי (אותה אחת שהביאה לנו את הקוקטיילים המטריפים של התות ושל המנגו-צ'ילי, בין היתר). מדובר בגרסה

בשנים האחרונות גיליתי שאני דווקא ממש אוהבת טופו, כפי שסיפרתי לכם כבר פה. אהבתי הגיעה לאחר דרישה מקוראים רבים שאעלה לבלוג מתכוני טופו. בלי יותר

שנים שאני שומעת על הטבית של משפחת נפתלי האהובה. טבית שלאורך הזמן קיבל אינטרפרטציה אישית והתרחק מהמתכון המקורי של הסבתא שירשה מהסבתא שירשה כנראה מממציא

מתכון ללזניות המעולות של מאיוש עלה כאן בבלוג כבר לפני שנים, לזניות קלאסיות והכי טעימות בשתי ורסיות – אחת חלבית והשניה עם בשר ובשמל. מאז

לאורך השנים עלו בבלוג כבר לא מעט מתכוני בורקס שונים ומגוונים, אך איכשהו הבורקס האישיים הכי "בייסיק", פשוטים, כיפיים וטעימים עדיין לא. עד היום. בורקסים

קדירת הבקר החורפית, העשירה והחגיגית והנפלאה שאציג בפניכם היום מתבשלת עם רוטב טעים במיוחד המבוסס על שני סוגי חרדל וקוניאק (או ברנדי). בתוספת הרבה בצל

כל שעליכם לעשות על מנת להגיש לשולחן סיר דגים ברמת חמישה כוכבים (או שלושה, אם במישלן עסקינן ) הוא להכניס את כל המצרכים הבאים לסיר,

אז אתמול ציינו את ט"ו בשבט, מתבקש שאעלה פוסט שמרכז מתכוני פירות יבשים, שיש כאלה ואפילו טובים מאד כאן בבלוג… אבל כשהתיישבתי לרכז פוסט שכזה

שקשוקה היא אחת המנות הכי פופולריות וישראליות שיש (עוד ייבוא מוצלח שהגיע לכאן עם העליות השונות..). לא תמצאו מסעדה המגישה ארוחת בוקר שאין לה שקשוקה