באחד מימי השישי האחרונים נכנסתי לחנות הדגים אצלנו ביישוב לסגור כמה פינות לקראת סוף השבוע וממש רגע לפני ששילמתי בקופה תפסה את עיניי שקית גדולה

קופסת פלסטיק תמימה ובה כמה פרוסות מהעוגה הזו הוגשה לי על ידי בתי כשחזרה מעוד בילוי ארוך ומהנה אצל אריאל חברתה (אותה ילדה מהממת וסקרנית

מסעדת ברביקיו קוריאני עדיין אין בארץ (לפחות לא שידוע לי..) אבל ברבע שעה עבודה, ממש "על הדרך" אנחנו יכולים להכין לנו בקלות קערה מלאה בטעמים

בעלעוליי במגזין הבישול הבריטי Olive נתקלתי בכתבה של כמה עמודים על בישוליה של שפית ממאוריציוס, לא פחות, המגוללת את סודות האוכל המקומי של האי.  במיוחד

נכון שפעם בכמה זמן אתם נתקלים בסלט שהוא פשוט שוס? כזה שלאחר הפעם הראשונה שאתם מכינים אותו אתם ממש "עפים על עצמכם"? (יש כבר כמה

הארוחת חברים האחרונה של ה"חבר'ה" התקיימה בביתם של נתקה ואורי'לה בערב חורפי במיוחד בתחילת ינואר (אנשים, מפה לשם עברו כבר כמעט שלושה חודשים, אני חושבת

זוכרים במקרה את הפוסט הזה בו סיפרתי על מנה מעולה שאכלתי במסעדת Bar a Vin – הביס המושלם לצד כוס יין – אז היום אני

טארט טאטן הוא בהחלט אחד הקינוחים האהובים עליי בעולם. כשאני חושבת על זה, ממש מדובר במחדל גדול שעד היום, כמעט שלוש שנים לתוך הבלוג, ועדיין