רוטב קרמל מלוח (והצעה לקינוח מושלם שאפשר להכין איתו)

איך הזמן טס כשנהנים..

זהו פוסט מספר 100 שאני מעלה לבלוג שלי, מאורע הדורש יחס מיוחד ושונה.

האמת, שאני מרגישה כאילו רק אתמול אזרתי אומץ ועשיתי את צעדיי הראשונים בעולם הבלוגים, שהיה כל כך רחוק ממני עד אותו רגע. כמה קלישאתי שזה נשמע – נפתחו בפניי עולם ומלואו חדשים. נרקמה, יש מאין, סביבה מלאה בתוכן וענין שהיא שלי ורק שלי. עצם העובדה שקוראים אותי וחלק אפילו טוענים שנהנים מאקט זה , מהווה את הדובדבן שעל הקצפת המתוקה והאוורירית שלי.

במקור, תכננתי לציין את פוסט ה-100 עם איזו השקה חגיגית לבלוג (שאוטוטו חוגג שנה, אז אפשר כבר להשיקו רשמית, לא?), סיבה למסיבה.. אתם יודעים.. אבל בחיים, כמו בחיים, תוכניות לחוד ומציאות לחוד. לאחרונה חיי קצת מטורפים, מתובלים בהרבה "הרפתקאות" חדשות ומאתגרות (שבתקווה בקרוב יהיו מאחורינו), כך שאיפה אני הייתי (פיזית, בצד השני של העולם האמת..) ואיפה מסיבת פוסט ה-100 שלי.

אז במקום מסיבה נסתפק בפוסט חגיגי – דמיינו אותו מצופה בנצנצים זהובים וכסופים, בול כמו שבנותיי בנות ה-7 ו-5 היו בוחרות לעצבו (ופחות עם טביעות רגלי דינוזאור, כפי שבני בן ה-3 היה בוחר לקשטו..). זמנה של החגיגה "על אמת" בוא תבוא.

בינינו, אני חוגגת את הבלוג, כל שבוע (משתדלת פעמיים בשבוע האמת, אם אתם עוקבים. בתכל'ס אם אתם לא עוקבים – זהו אחלה זמן חגיגי להתחיל – הירשמו לניוזלטר כאן למטה ונוכל להמשיך את הרנדה וו הנחמד הזה ). אם תחילה חששתי שכעבור כמה זמן יימאס לי ואמצה את עניין הבלוגוש הזה, הסתבר כי ההיפך הוא הנכון. מסמך ה- "נושאים שאני רוצה לכתוב עליהם" (כן, ככה בדיוק קוראים לו), רק הולך ומתעבה ורעיונות והצעות למתכונים רק נערמים משבוע לשבוע. מחשבות וחלומות לכיוונים נוספים שאוכל לקחת את Touchfood (ואת עצמי כמובן ) בהמשך נרקמות ומתפתחות.. אני "זורמת" עם הרוח כאן (כל כך לא אופייני עבור הפריק קונטרול שאני) ומצפה ומשתוקקת לראות לאן ההרפתקה הזו תוביל אותי.

בינתיים, כיף, נעים וחמים לי כאן ואני מתכוונת בהחלט להישאר. אשמח מאד אם תהיו איתי.

שלכם,

מיכל

חשבתם באמת שנחגוג את פוסט ה-100 בלי משהו מתוק, מושחת והיסטרי??

You know me?!

אז באופן חד פעמי, קבלו שני פוסטים של קינוחים אחד אחרי השני (שלא תחשבו שזה לא מפריע לי.. אבל אני עושה נשימות ..).

האמת עם קינוח כזה, כדאי לשבור את החוקים.

רוטב קרמל מלוח (והצעה לקינוח פשוט מושלם להכין איתו):

כבר בפעם הראשונה שנחשפתי לקרמל מלוח, בקינוח במסעדה בניו יורק לפני כמה וכמה שנים, התאהבתי. מאז, אין פעם בה אני נתקלת בצמד המילים "קרמל מלוח" בתפריט ולא דואגת לדגום את הקינוח בו הרוטב הנוצץ משתתף (יצא לי גם לדגום מנה ראשונה מושחתת ומעניינת אותה הרוטב הממכר ליווה.. חומר למחשבה). כבר סיפרתי לכם בעבר (למשל כאן) אודות אהבתי לשילוב טעמים של מתוק ומלוח. שילוב שמוסיף הרבה עניין לכל קינוח – ואין שילוב יותר ברור ומובהק של טעמים אלו מאשר ברוטב הזה, אותו ניתן לשלב בשלל קינוחים (או לאכול עם כפית ישירות מהצנצנת.. מדברת מניסיון כמובן ).

רוטב קרמל הוא אחד המתוקים המועדפים עליי מאז היותי ילדה קטנה. בתקופה שמשפחתי גרה בצפון קרוליינה בילדותי, סאנדיי של גלידת וניל ורוטב קרמל (או butterscotch כמו שקוראים לו שם.. סוג של שילוב בין רוטב קרמל לריבת חלב אם רוצים לדייק) יחד עם שבבי אגוזים היה אחד הקינוחים האהובים עליי (דיון קבוע היה אם בוחרים ברוטב קרמל או בשוקולד.. תחרות קשה ביותר..).

למרות חיבתי הרבה לרוטב הענברי המשגע, אף פעם לא יצא לי לרקוח גרסה משלי למעדן. אך, לאחר שהכנת הקרמל עבור קינוח קרם הקרמל עברה ב- flying colors, החלטתי כי הגיע העת לעבור שלב נוסף בתחום הקרמוליישן.

ערב הסילבסטר התקרב ובא וסימן את המאורע המיוחל בו אעשה debut לרוטב הקרמל המלוח שלי. התלבטתי רבות באיזה קינוח לשלבו. טארט שוקולד? או אולי דווקא ללכת על הפן היותר אגוזי? לבסוף נפלה עליי ההשראה ללכת על קינוח בהרכבה במקום, סטייל אותם קינוחי סאנדייס שהייתי אוכלת בילדותי (רק שכאמור שם לא היה מדובר בקרמל מלוח מתוחכם, אלא ברגיל – שגם טעים ומענג כמובן..).

אפיתי בראוניז פאדג'ים ושוקולדיים במיוחד, אותם פוררתי לצ'אנקים בלייב על צלחת הגשה גדולה. על שכבת הבראוניז ערמתי כדורי גלידת וניל ועליה מזגתי את הקרמל המלוח החמים. OMG. אין מילים לתאר עד כמה הקינוח הזה היה מוצלח! הוא חוסל תוך שניות על ידי המון שלרוב לא מתחרע על קינוחים, כך שלי בקושי יצא לטעום מפאר היצירה. שלא נדבר על כך שלא הספקתי לצלם את המנה.

לא הייתה ברירה ונאלצתי להכין את המנה שוב, כעבור שבוע, לחבורת חברים אהובה אחרת לכבוד "ארוחת חברים" שערכנו אצל נתקה שלי (דרך אגב, אודי'לה הכין מנה מטורפת באותה ארוחה שלא יכולתי להפסיק לרייר עליה גם למחרת – תהיו בטוחים שבקרוב היא תעלה לבלוג!).

אז נתחיל ברוטב – אותו תוכלו לשלב בקינוחים רבים אצלכם במטבח –  עוגות שוקולד, קינוחי גבינה, קינוחי אגוזים, גלידות וכל מה שיעלה על דעתכם.

המתכון הותאם מהבלוג המתוק והמקסים "Sally's Baking Addiction".

מצרכים:

1 כוס סוכר

90 גר' חמאה, חתוכה לקוביות, בטמפרטורת החדר

1/2 כוס שמנת מתוקה

1 כפית מלח

הוראות הכנה:

שופכים את הסוכר למחבת רחבה ומבשלים על להבה בינונית.

בסבלנות רבה, ממיסים את הסוכר, מבלי להתעסק בו יותר מדי, עד לקבלת גוון ענברי.

• תעיפו מבט בתהליך הקרמול במתכון הזה, שם נתתי טיפים לקרמול מוצלח.

מיד מוסיפים את קוביות החמאה לנוזל הענברי ומערבבים ללא הרף עד להטמעת החמאה בקרמל.

כעת, שופכים בזרזיף דק את השמנת המתוקה (צפו לבעבוע גועש במיוחד) וממשיכים לערבב היטב, במשך כדקה נוספת, עד לקבלת תערובת ענברית מוזהבת ואחידה.

מכבים את האש ומערבבים פנימה את המלח.

מעבירים לכלי סגור עד השימוש (ומלקקים את כל הקרמל שנותר על כף העץ והמחבת.. תנסו שלא ).

1. כאמור, הפעם הלכתי על קינוח שמורכב מבראוניז מפוררים, כדורי גלידת וניל ורוטב קרמל מלוח חמים מעל. גן עדן.
2. אני הגשתי את הקרמל המלוח באותו יום, כך שהעברתי לקערת רוטב קטנה שעטפתי ברדיד אלומיניום, אותה חיממתי במיקרו (מינוס האלומיניום) לפני ההגשה.
3. לפני הגשת הרוטב, חממו אותו מעט במיקרו – בנאגלות של 10 שניות, לא יותר.
4. אם אין בכוונתכם לחסל את הקרמל עוד באותו יום, לאחר צינונו העבירו אותו למקרר, בכלי סגור.
5. הקרמל יישאר טעים במקרר עד שבועיים, כאשר מחממים אותו מעט במיקרו לפני הגשתו.
6. בתחתית המתכון של הקינוח השוקולדי והכה מושחת הזה כתוב מתכון קליל של בראוניז פשוטים וטובים (הפעם הלכתי על מתכון דומה, אך יותר שוקולדי (נוסו להוסיף חצי כוס שוקולד צ'יפס.. לא תתחרטו).

עד הפעם הבאה,

מיכל