סביצ'ה ים תיכוני

אני ממש אוהבת דגים נאים. בסושי, סשימי, טרטר, סביצ'ה.. הכל הולך!

שנים התמדתי והזמנתי בכל מסעדה כל מנת דג נא שנכנסה לרדאר שלי, אך בביתי רק בשנים האחרונות נפתחתי להכנת מנות דגים נאים בעצמי (כמו טרטר הסלמון האסיאתי המעולה). לא ברור למה.

במיוחד בקיץ (אבל ממש לא רק), הכנת מנת סביצ'ה קלילה היא פתרון מעולה כשרוצים לאכול משהו לא כבד מדי ולא מסובך להכנה. יש כמה מרכיבים במנה שהם בעיניי מאסט ועם השאר אפשר לגמרי להשתולל ולגוון, כך שבכל פעם תתקבל מנה אחרת ומיוחדת. אני כמובן אכתוב לכם את כל המלצותיי בהמשך: מהם אותם מרכיבים שעליהם לא ניתן להתפשר ומהם אלו שניתן לשחק איתם כדי לקבל טוויסט מעט שונה (הציצו באגף ה-"אופציונאלי" ברשימת המצרכים).

המתכון הזה מבוסס בחלקו על מתכון של סביצ'ה מוסר שהכנו בסדנת בישול ערבי של השף עלאא מוסא, ממסעדת אל מרסא בעכו, שהתקיימה במטבח של בושי (שסיפרתי לכם עליה כבר כאן). זו הייתה סדנא כיפית וטעימה במיוחד, וכמה מהשילובים שהשף עשה באותה מנה נשארו איתי עד היום ברשימת המאסטים, כמו פיסטוקים וזיתי קלמטה קצוצים למשל. את השם המתבקש "סביצ'ה ים תיכוני" אני הענקתי 😀.

הכנתי את המנה בביתי כבר מספר פעמים ובכמה ורסיות, ולאחרונה ניר ואני הכנו אותה בארוחה משותפת שבישלנו יחד (שהיתה פשוט משוגעת!!). כל יושבי השולחן התענגו על כל ביס (וגם על דג במעטפה, סלט קישואים צלויים, גספצ'ו, קממבר בתנור, סלט ענבים ועגבניות ועוד ועוד) והחלטתי שהגיע העת לפתוח את סוגיית הסביצ'ה (הקלילה והמגוונת) כאן בבלוג.

מבחינת הדג, כרגיל, החוק הוא טרי טרי טרי!! וכמה שיותר.. טרי. אם אתם לא מכינים את הסביצ'ה ממש בסמוך לקניית הדג, אל תתפתו לתת למוכר הדגים שלכם לחתוך אותו לקוביות ותחתכו אתם ממש עם הרכבת המנה, אחרת כל מיני נוזלים מיותרים ייכנסו לסיפור וזה יהיה פחות טעים ונעים. שום דבר שסכין חדה וטובה לא תפתור בקלות (כן לבקש ממנו להסיר את העור לפני).

ממש לא חובה לבחור במוסר כפי שאני עשיתי הפעם (אני אגב תמיד מנסה לבחור ב-"מוסר" 😉), כל דג לבן טוב ועסיסי יתאים, והאמת שגם סלמון וטונה עובדים נפלא בסביצ'ה (אפשר גם ללכת על טריו של לבן סלמון טונה, אם מתחשק לכם, למרות שאני מעדיפה לא לערבב..).

לפני שנתחיל נעשה ברשותכם רוורס וניזכר שניה מהו סביצ'ה בסיסי? דג נא טרי, כבוש במיץ לימון ומלח. סה טו. מכאן השמיים הם הגבול מבחינת התוספות והטעמים שניתן להוסיף. זוהי מנת הדגל של פרו, אך היא נפוצה בהרבה ממטבחי דרום אמריקה. היום נדאג להפיץ אותה עוד קצת גם במטבח שלנו 😀.

ישנה אפשרות לקחת את הסביצ'ה לגמרי לכיוון האסיאתי (עם שמן שומשום, שומשום שחור ועוד הפתעות), אך את זה אשמור לפוסט אחר 😀.

מצרכים:

400 גר' דג לבן טרי חתוך לקוביות

• כאמור אני הלכתי על מוסר אך אתם מוזמנים לבחור בלוקוס, פרידה, אינטיאס, לברק וכדומה.

1 פלפל ירוק חריף/ צ'ילי אדום קצוץ דק (או גם וגם 😀)

חופן זיתי קלמטה שחורים קצוצים דק

חופן פיסטוק חלבי

חופן כוסברה קצוצה דק

רבע בצל סגול קצוץ דק

מיץ לימון מלימון גדול (או שניים קטנים)

מלח ים, פלפל לבן/שחור טחון

אופציונאלי (רשימה פתוחה ביותר..):

1 אבוקדו בשל אך לא רך מדי, חתוך לקוביות

חופן פטרוזיליה קצוצה

1 עגבנייה בשלה, אך לא רכה מדי, קצוצה לקוביות קטנות

כ-150 גר' גבינת פטה מפוררת

פלפל אדום קצוץ לקוביות קטנות

מעט סלרי קצוץ לקוביות קטנות

קוביות קטנות של פרי בשל כמו מנגו

הוראות הכנה:

קולים מעט את הפיסטוקים על מחבת, עד שמדיפים ריח נפלא. מצננים וקוצצים/טוחנים אותם ומניחים בצד.

מניחים בקערה את קוביות הדג, הפלפל החריף/צ'ילי הקצוץ, הבצל הסגול הקצוץ, הזיתים הקצוצים, הכוסברה הקצוצה, האבוקדו החתוך וקוביות המנגו (פעם קודמת שילבתי קוביות עגבנייה מתוקה במקום המנגו).

מוסיפים את מיץ הלימון, המלח והפלפל. מערבבים, טועמים ומתקנים תיבול במידת הצורך.

מוסיפים את הפיסטוק הקלוי והקצוץ, מערבבים ומגישים.

1. יש שחושבים כי יש לתת לסביצ'ה לשבת כ-20-30 דקות לפני ההגשה, על מנת שהלימון יעשה את עבודתו. בעיניי המנה לא פחות טעימה מיד לאחר הכנתה. לשיקולכם.
2. אם בחרתם לתת לו לעמוד מעט, אז את הפיסטוק הוסיפו רק מיד לפני ההגשה, שישמור על הפריכות שלו.

עד הפעם הבאה,

😍

מיכל