אגרול בננות
אחד המתכונים הנוסטלגיים (ואולי האייטיז) ביותר של המסעדות האסייתיות של פעם הוא אגרול בננות. כך שאולי תתפלאו לגלות, שבניגוד לרוטב האדום הזרחני הידוע לשמצה מאותן
אחד המתכונים הנוסטלגיים (ואולי האייטיז) ביותר של המסעדות האסייתיות של פעם הוא אגרול בננות. כך שאולי תתפלאו לגלות, שבניגוד לרוטב האדום הזרחני הידוע לשמצה מאותן
עם הגעתם של כמה ימים חורפיים באמת בתוך החורף הישראלי הנעים שלנו (שהדבר היחיד שנעים בו השנה הוא מזג האויר כמובן), נזכרתי שבזמנו העליתי פוסט
תבשיל עדשים שחורות קוריאני הוא בדיוק נזיד הקטניות הטבעוני שלא ידעתם שאתם חייבים להכיר. מדובר במתכון מלוח מתוק עם טעם אוממי מתפרץ, שהכי חמים ונעים
לאורך השנים עלו בבלוג סלטי חצילים שונים ומגוונים (בין היתר הקיופולו הבולגרי, סלט החצילים הרומני של אמא שלי וסלט החצילים, חומוס ופלפלים קלויים) אבל דווקא
את הרעיון למרק החורפי והמנחם שכבר אספר לכם אודותיו נתנה לי קרין קידר המהממת, שבין היתר, היא גם מדקרת בחסד. שמעתי עליה רבות וטובות במשך
סיון, חברתו המתוקה של אחי הצעיר חגי (אותו אחד שפאי הלימון נוצר לכבודו), הגיעה אלינו לא מזמן עם מנחה טעימה ביותר – צלחת משובצת בבלונדיז
המתכון הבא הוא מעין הומאז' של דודתי זיוה לשורשים של סבתא מרים שלי ז"ל, ילידת בסרביה (מה שהיה רומניה ואחר כך אוקראינה). מנה של רצועות
בהמשך למתכון של הספינג', אני שמחה להציג לכם היום מתכון נוסף של רוית שמתאים לימי החנוכה, אבל ממש לא רק. אין לי ספק שאני הולכת
בהחלט אפשר להכתיר את המתכון של עוגת הקוואקר, קרם קוקוס ושוקולד הזאת כאחד המתכונים הקלים ביותר שעלו כאן בבלוג. בנוסף להיותו קל מאד להכנה, עד
לאנני, ביתה המדהימה של הדר חברתי (והמאמנת שלי!) יש צליאק, ומאז שהם גילו את זה לפני כמה שנים, הדר נהייתה מומחית רצינית במטבח נטול הגלוטן.
ככל שעוברות השנים, מתווספים לבלוג יותר ויותר מתכוני חצילים מעולים (כן, כן, קראתם את מחשבותיי.. נראה לי פוסט חצילים מרוכז קרב ובא!). ביניהם, גם כמה
ותהיו מעודכנים בכל פעם שאני מעלה מתכון חדש