קטגוריה: טבעוני

"שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע, פסח בא"?! אז זהו שלא.

אתחיל בוידוי: אני לא שולחת משלוחי מנות לחברים ומשפחה בפורים. משלוחי המנות היחידים שיצא לי להכין הם עבור ילדיי לגן או לבית ספר, ולרוב אלו

המנה הזו נולדה מסיבוב במשק בו אני רוכשת את מרבית הפירות והירקות שלי לאחרונה. חצילונים קטנים ויפים צדו את עיניי, והחלטתי שקודם כל אמלא לי

באחד הימים החורפיים והעצובים הראשונים של העונה, פתחתי את מגירת הירקות וגיליתי שיש לי מספיק זוקיני להכין מרק. פתאום קלטתי שאיכשהו, למרות שהחודש עברו כבר

לפני מספר חודשים, שבמציאות של היום נדמים כמו לפני מספר שנים, ציינו את יום הולדתה של נטלי (אותה אחת החתומה על הסלט הזה והזה, בין

בהמשך למתכון של מרק האנטיפסטי, בו סיפרתי לכם על פגישתי עם קרין קידר המדהימה שהמליצה לי להרבות באכילת שורשים ובעיקר שורשים לבנים, היום אני שמחה

אחד המתכונים הנוסטלגיים (ואולי האייטיז) ביותר של המסעדות האסייתיות של פעם הוא אגרול בננות. כך שאולי תתפלאו לגלות, שבניגוד לרוטב האדום הזרחני הידוע לשמצה מאותן

עם הגעתם של כמה ימים חורפיים באמת בתוך החורף הישראלי הנעים שלנו (שהדבר היחיד שנעים בו השנה הוא מזג האויר כמובן), נזכרתי שבזמנו העליתי פוסט

תבשיל עדשים שחורות קוריאני הוא בדיוק נזיד הקטניות הטבעוני שלא ידעתם שאתם חייבים להכיר. מדובר במתכון מלוח מתוק עם טעם אוממי מתפרץ, שהכי חמים ונעים

את הרעיון למרק החורפי והמנחם שכבר אספר לכם אודותיו נתנה לי קרין קידר המהממת, שבין היתר, היא גם מדקרת בחסד. שמעתי עליה רבות וטובות במשך

המתכון הבא הוא מעין הומאז' של דודתי זיוה לשורשים של סבתא מרים שלי ז"ל, ילידת בסרביה (מה שהיה רומניה ואחר כך אוקראינה). מנה של רצועות