קטגוריה: מנה עיקרית

זוכרים שסיפרתי לכם במתכון של עוגת השוקולד הטבעונית המעולה על בישוליה של יהודית, חמותי היקרה, לבן דודו הסטודנט הטבעוני של אורן? (אין דודה כזו בעולם!!).

כמעט תמיד ניתן למצוא במקפיא שלי בשר בקר טחון, איתו אני מרבה להכין צהרים לילדים, אבל לא רק. כמובן שהחשודים המיידים הם הבולונז והקציצות הקבועים,

באחת מארוחות השישי האחרונות אצל הוריי לפני טירוף הקורונה, השולחן היה עמוס במטעמים רבים. את רובם אימי הכינה בפרץ של יצירתיות ואלתור, כפי שנוהגת לעיתים

מציאות הזויה ביותר עוברת על כוחותינו בימים אלו.

לאורך השנים קיבלתי לא מעט בקשות להעלות פוסט של השניצל הרגיל והקבוע שלנו: הכי בייסיק, אבל בסופו של דבר – הכי שימושי וטעים, במיוחד בבתים

השנה, סוף סוף, היה לנו חורף כמו שחורף צריך להיות. לעומת כמה מחברותיי שקיללו כל רגע וחיכו שהשמש תחזור לפריים טיים, אני דווקא ממש נהנית

בהמשך לדג במעטפה המצוין הזה, היום אני מביאה לכם את בן דודו האסייתי. על אותו עיקרון: הדג ושותפיו יאפו בתוך מעטפת נייר, כאשר האדים בתוך

מפה לשם, ישנם בבלוג כבר לא מעט מתכונים מוצלחים במיוחד של סלמון – כמו הסלמון בקראסט החגיגי, הסלמון האסייתי, סלמון בחרדל ופקאן, סלמון במיסו ומייפל,

רק בחודשים האחרונים גיליתי את בצק הפילו, איתו אני נהנית לאלתר מתכונים שונים, מלוחים ומתוקים. עד אותו גילוי מרעיש, בצק העלים (על בסיס החמאה כמובן)

עם החורף, כרגיל, הגיע הרצון לבשל אוכל ביתי ומנחם- כזה שמתבשל שעות עד שמשחים וממלא את הבית בריח ממכר. חיכיתי וחיכיתי ואכן בשבת החורפית המכובדת