קטגוריה: מנה עיקרית

באחת מארוחות השישי האחרונות אצל הוריי לפני טירוף הקורונה, השולחן היה עמוס במטעמים רבים. את רובם אימי הכינה בפרץ של יצירתיות ואלתור, כפי שנוהגת לעיתים

מציאות הזויה ביותר עוברת על כוחותינו בימים אלו.

לאורך השנים קיבלתי לא מעט בקשות להעלות פוסט של השניצל הרגיל והקבוע שלנו: הכי בייסיק, אבל בסופו של דבר – הכי שימושי וטעים, במיוחד בבתים

השנה, סוף סוף, היה לנו חורף כמו שחורף צריך להיות. לעומת כמה מחברותיי שקיללו כל רגע וחיכו שהשמש תחזור לפריים טיים, אני דווקא ממש נהנית

בהמשך לדג במעטפה המצוין הזה, היום אני מביאה לכם את בן דודו האסייתי. על אותו עיקרון: הדג ושותפיו יאפו בתוך מעטפת נייר, כאשר האדים בתוך

מפה לשם, ישנם בבלוג כבר לא מעט מתכונים מוצלחים במיוחד של סלמון – כמו הסלמון בקראסט החגיגי, הסלמון האסייתי, סלמון בחרדל ופקאן, סלמון במיסו ומייפל,

רק בחודשים האחרונים גיליתי את בצק הפילו, איתו אני נהנית לאלתר מתכונים שונים, מלוחים ומתוקים. עד אותו גילוי מרעיש, בצק העלים (על בסיס החמאה כמובן)

עם החורף, כרגיל, הגיע הרצון לבשל אוכל ביתי ומנחם- כזה שמתבשל שעות עד שמשחים וממלא את הבית בריח ממכר. חיכיתי וחיכיתי ואכן בשבת החורפית המכובדת

לא נעים לי לגלות לכם כמה פעמים ניסיתי את המנה הזו במטבחי עד שהגיעה לורסיה האחרונה והממש ממש טעימה שאציג בפניכם היום.

על המנה הבאה יש לי פוד-קראש רציני. חיפשתי תירוצים להכין אותה כמעט לכל אירוע שאירחתי בחודשים האחרונים וכל פעם, ללא יוצא מן הכלל, היא חוסלה

עוף חמוץ מתוק היא אחת המנות הקלאסיות של מסעדות הסיניות מערביות. הילדות שלי בחו"ל רצופה בזיכרונות של הרי אורז לבן עם רוטב אדמדם ודביק, מנוקד

עליי להזהיר אתכם לפני קריאת השורות הבאות: מאפה מסוכן נמצא לפניכם. מדובר במעין גרסה ל-"מאק אנד צ'יז" – רק שפרחי כרובית מחליפים את צינורות הפסטה.