קטגוריה: ארוחת צהרים לילדים

בנותיה של זיוה דודתי (הזכורה לכם מסלט הגזר הפיקנטי) התפלאו שאני לא מכירה את הקציצות של אמן, בסגנון: "מה? לא טעמת את הקציצות של אמא?!

כבר זמן מה שמתחשק לי לעלות לבלוג מתכון לפסטה ורוטב בסיר אחד – כזו שמכניסים אליה את כל המצרכים מראש ופשוט מחכים.

מאז שפתחתי את הבלוג, לפני כמעט שלוש שנים ( R-E-S-P-E-C-T) קיבלתי בקשות חוזרות ונשנות לעלות מתכון של מרק עוף טוב ללא אבקת מרק. היום, סוף

כפי שיצא לי לשתף אתכם בעבר (למשל בפוסט של הבננה קרים פאי), בילדותי גרתי שנתיים בצפון קרוליינה שבארצות הברית. ארצות הברית האמיתית, ארץ הג'אנק פוד

החורף הגיע בשעה טובה ואיתו מגיעים החשקים (לפחות אצלי) לתבשילים מעט כבדים יותר, מנות מנחמות וריחניות שמתחשק לחפור בהן עם כף גדולה.

את המנה הזו אכלנו לארוחת צהרים אצל הקמזלים, באותה שבת בה נפרדנו לפני שעברו לחו"ל.

ביום הבחירות המקומיות האחרון, שהיה גם שבתון מבורך ונפלא, החלטנו בשיא הספונטניות להרים ארוחת "על האש" קטנה בצהרים.

לא פעם קורה שהבנות שלי חוזרות מביקור אצל חברות ומבקשות ממני להכין מנה שאכלו שם.

כשנגסתי לראשונה במעטה הפריך והשחום של הקציצה הזאת, שניה לאחר שיצאה מהמחבת, הופתעתי לגלות עד כמה היא טעימה! הרי בואו נודה על האמת, מדובר בקציצת

על המנה הזו אני שומעת מרוני זה זמן מה. אותה סבתא מצרית אהובה שלה, שהביאה לנו את  המג'דרה המעולה, היא שאחראית גם על פשטידה נפלאה