תפריט TouchFood שבועות

הי חברים,

האמת שלא ממש היה לי בתוכנית להכין תפריט שבועות של TouchFood אבל קיבלתי לפני כ-20 דקות את הבקשה השלישית של היום להוציא כזה (שלא תבינו לא נכון אני כל כך כל כך אוהבת את הבקשות האלו!!) – אז אמרתי – יאללה, נרביץ תיק תק ארוחת שבועות חגיגית והורסת לפני שמארגנת את הקטנים לחגיגת השבועות הקהילתית (שהשנה בסימן פעילות מים  may the forces be with us).

אז שולחן שבועות.. יש יותר כיף מזה?

תלוי את מי שואלים.

בשבילי שבועות זו חגיגה אחת גדולה, אבל בשביל אורן למשל (הלא זורם עם גבינות בעליל) או עומרי (הטבעוני) וכמה מחברי רגישי הלקטוז (היי נטלי ).. קצת פחות. לכן בתוך כל הפרומג'רי שאני הולכת לשטוח בפניכם עכשיו, הרשו לי להכניס כמה אפשרויות לא גבינתיות, קצת לאוורר את אפקט המווווו בחלל.

אז קדימה, כמאמר חכמינו, המתאים מאד לחג זה: "הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו" או בקיצור, אל תתעצלו, קצת עבודה, בסוף ישתלם..

נלך כמובן על בופה או אם תרצו להיות תקניים – מזנון, כמובן.

אלא אם כן אתם מארחים גדוד שלם, כנראה ולא תכינו את כל התפריט שאני עומדת להציג בפניכם, המטרה המרכזית כאן היא לתת לכם הרבה אפשרויות hand picked במיוחד בשבילכם .

היות וחמים מספיק בחוץ, למה שלא נתחיל עם מרק קר ופרשי?

גספאצ'יו איט איז!!

• ראיתם איך על ההתחלה דאגתי לחבר'ה הפחות זורמים שבחבורה?

היות ובחג הגבינות עסקינן, בואו נמשיך עם מעט.. גבינות:

ריקוטה צלויה בתנור – כל כך קלה להכנה מחד, אך כל כך היסטרית מאידך. פשוט חובה להכין, לצד סלסלת לחם קטנה אך שובבה.

אנא סלחו לי, אני יודעת שטחנתי לכם על הקממבר בתנור כבר הרבה יותר מדי.. אבל יש לכך סיבה. היא באמת עד כדי כך טובה ומעולם לא התאימה יותר מעכשיו.

אם אתם מתכננים גם על מגש גבינות מעניין, אני מציעה לכם לשקול בכובד ראש לאפות קצת קרקרים זרעים מעולים ליד.. הכי פציחים וממכרים שיש (ואפילו בריאים).

בנוסף, מה דעתכם על מטבל התרד והארטישוק המשגע הזה? זהו מתכון שמנסה לשחזר את אחת ממנות הפתיחה האהובות עליי (ומצליח לא רע האמת..). אפשר להגיש לצד נאצ'וס או יחד עם אותה סלסלת לחמים שדיברנו עליה קודם.. תכלס גם ככה עם כפית, מדובר במעדן אמיתי (ללא פחמימות).

אם אתם ממש רוצים להשקיע וגם, לא פחות חשוב, לעשות וי על מנה יום מראש – לכו על טרין הירקות והגבינות המרשים והיפיפה. פרוסה ממנו עם/בלי לחם  היא תענוג לבלוטות הטעם ולעיניים יחדיו.

כעת נעבור לאגף הסלטים:

נתחיל עם סלט החיטה המנצח של נטלי (אותה רגישה ללקטוז שלי), שגם עוזר לסגור את הפינה עבורה ועבור דומיה וגם תמיד מהווה שחקן חיזוק שווה במיוחד, לכל שולחן.

נמשיך עם סלט הסלרי הפריך והמצוין, שרבים מכם סיפרו לי שהתקבל באהבה גדולה אצלם בבית. העובדה שלוקח בדיוק דקה ורבע להכין אותו רק הופכת אותו לעוד יותר משובח.

אני ממש חייבת להוסיף את סלט השכבות החתיך שלי. מכינים אותו מראש וברגע אחרון מערבבים הכל יחד לביסים מלאים בטקסטורות וטעמים שונים ומעולים. מומלץ מאד.

תחיו קצת על הקצה והכינו סלט עגבניות שרי וענבים ססגוני ומפתיע. הכי קייצי ופרשי שיש.

לאוהבי הז'אנר: הכינו יום קודם ואפסנו במקרר את סלט הדג מלוח המפורסם של אמי. שכבה שמנה ממנו על פרוסת לחם שחור המירה אותי מסלידתי לדג מלוח.. אם לא תנסו, לא תדעו.

כפי שכבר יצא לי לומר לכם לא מעט פעמים, מזנון בלי מגש אנטיפסטי צבעוני ויפה פשוט אינו שלם. תמיד הוא ייגמר, ותמיד יהיה מי שמאד ישמח להקליל את הכבדות של שאר המנות עם כמה ירקות קלויים בתנור.

אצלנו בשבועות נהוג להכין גם מנת דג: בעד מה אתם? סלמון או לברק הפעם? שתי האופציות הקלילות יעשו יופי של עבודה.

אפשר (ואף רצוי) להוסיף את קציצות הטונה האפויות והממכרות האלה כאחלה אלטרנטיבה לילדודס שבחבורה (אם ה"גדולים" ישאירו להם כמה..).

באגף הפשטידות (הרי אין חיה כזו שבועות בלי פשטידות ), נתחיל עם הפשטידה שחלקכם לא מפסיקים לחזור אליה שוב ושוב ושוב – הלוא היא פשטידת התפוחי אדמה והביצים ההונגרית של סבתא של יוסי. כפי שכתבתי לכם בזמנו, לא משנה כמה ואלו מנות יעמדו לצידה – היא תמיד תתחסל עד הפירור האחרון.

אם בפשטידות עסקינן, אז תאמרו שלום גם לפשטידת הפסטה, תרד וגבינות של אמא שלי. ווינרית קבועה במטבחה של אמי, בימי חול וחג כאחד. הגישו לצד סלסה/מטבוחה עוקצנית וצפו לזמזומי עונג.

אם לחילופין אתם מעוניינים בפשטידה מינוס הפסטה לכו על זאת: מעין "פשטידה", ללא פחמימות (אבל עם המון נוכחות!), פוסט שעלה כאן ממש שבוע שעבר: גלילות חצילים ממולאות בתרד וגבינות.

בנוסף לפשטידות, חייבים איזו מנת פסטה אחת (לפחות!).

מה יותר מדבר אליכם? פסטה ברוטב ברוקולי? פסטה ברוטב כרובית (שטעימה כמו אלפרדו)? או אולי בכלל אתם רוצים לתת קיק רענן לפסטה שלכם בגרסת פסטה בלימון ופרמזן קלילה ונהדרת.

לא אמרתי שיהיה קל Decisions, decisions..

אם עקבתם אחריי עד עכשיו  אתם מריחים כבר את שולחן הקינוחים באופק..

אז בואו נתחיל עם מה שאפשר להכין מראש (בכיף 3-4 ימים) ואיתו גם נסגור את האגף השוקולדי של החג. אני מדברת על מרקיז השוקולד המהמם של גילוש. סמנו לעצמכם וי גדול בצ'ק ליסט ותתקדמו הלאה.

עוגת גבינה זה מאסט כמובן. השאלה אם אתם במחנה הגבינה והפירורים (שאצלנו על השולחן באופן קבוע ויהי מה) או שייכים דווקא למחנה עוגת הגבינה האפויה. ואני שואלת: מי אמר שאי אפשר גם וגם?!

אם חובה גם קינוח עם פרי – לכו על בייסיק בטוח ונצלו את עונת המישמיש הקצרצרה ואפו לכם עוגת מישמישים בחושה מ-ו-פ-ל-א-ה. רק אל תשכחו את גלידת הוניל ליד, כן?

אחרון ודי כי קצת הגזמתי..

מאד קשה לי להחליט אם לסיים בשחיתות מעל התחרות שזה: בננה קרים פאי מושחת ומענג לבין אקורד סיום מרענן וצונן בדמות קערת טפיוקה קרה, המוגשת לצד מבחר של פירות העונה קצוצים. אז תחליטו אתם, מתאים?

חג מתן תורה שמייח!

עד הפעם הבאה,

מיכל