פורסם ב: המלצות, מסעדות, ראשי

שיפודי אירופה

בקיץ האחרון היה הייפ שלם סביב טרנד השיפודים שכובש את תל אביב. האחים (המעולה) באבן גבירול (יום יבוא ואכתוב עליה), רעמסס ביפו ושיפודי אירופה ברוטשילד הובילו, לדברי מביני העניין ומגדירי טרנדים, את המהלך.

שיפודי אירופה, אחותה של קפה אירופה הנפלאה השוכנת לצידה, ממוקמת בחודשים האחרונים בטו דו ליסט שלי, אך איכשהו כל פעם נדחקת לטובת מסעדה אחרת, שמתגלה כמאכזבת (לא סתם עברו כבר יותר מחודשיים מאז פוסט המסעדה האחרון שלי…).

שבוע שעבר, באחד הערבים הבאמת קרים הראשונים של העונה, בשעה טובה, יצאנו עם רוני וזיו (איתם זללנו גם פה ופה למשל) לשיפודיה המדוברת.

כמות האנשים שחיכו ליד עמדת המארחת סימנו כי המקום עדיין חם ומדד הטרנד שלו לא חלף יחד עם ימי הקיץ הלוהטים. ככה זה עם מקומות שבאמת טעים בהם – גם אחרי סערת המגניבות – הקהל ממשיך להצביע ברגליים.

התיישבנו במרפסת הסגורה ואיך לומר, הרגשנו בשיפודיה – במובן הכי חיובי ומזיל ריר של המילה. ריחות הגריל הציפו את החלל (ואת השיער הרטוב שלי.. כן אמא אני יודעת..) והמגשים העמוסים בסלטים צבעוניים גרמו להיפנוזה קלה. בלוטות הרוק של ארבעתנו התחילו לעבוד שעות נוספות עוד לפני שהצצנו בתפריט.

נאמנים לשיפודיות המקוריות של פעם, תפריט המקום מודפס על ה- place mats (שמסתבר ששמם בעברית תקנית הוא מצעית ) וממבט ראשון רציתי להזמין ה-כ-ל. כן, הגעתי רעבה. מאד.

בגדול, העסק במקום עובד ככה: עם הזמנת שני שיפודים לסועד, מקבלים את מבחר הסלטים השווה (שאפרט אוטוטו), ללא הגבלה, ב-29 ₪ לסועד. מבחר השיפודים מחולק ל-3 קטגוריות של יבשה, ים וירקות, כאשר שיפוד הבית הוא יוצא מן הכלל (בכל מובן אפשרי) ושיפוד הלברק נחשב כ-2 שיפודים מפאת גודלו. ישנה גם אופציה להזמין רק את מבחר הסלטים ב-54 ₪ לסועד.

עם קוקטייל וודקה רימונים וטימין ביד (39 ₪), בו הוודקה הייתה מרומזת בלבד והטימין הציל את הדרינק מהשוואה לויטמינצ'יק, הצלחות התחילו להיערם על שולחננו. לפי פירוט "פתיחת השולחן" בתפריט (כאמור, 29 ₪ לסועד עם הזמנת 2 שיפודים) אלו המנות: חומוס, טחינה הר ברכה, סלט ירקות, ציזיקי, פלפלים חריפים, צלחת עשבים, מטבוחה, עמבה/חילבה/סחוג, זיתים וחמוצים, כרוב גזר, סלט חצילים, פיתות ולחוח. בפועל, היו מעט שינויים שלא עודכנו אודותיהם, אך היות והם היו מבורכים, יותר משמחנו לגלות אותם בעצמינו. בין כוכבי השולחן היו דווקא 3 סלטים שלא מפורטים ברשימה: סלט שעועית לבנה פיקנטי, סלט ברוקולי מבושל, קצוץ ומתובל וסלט קוביות סלק טרי (את שלושתם גם ביקשנו שוב). סלטים אלו היו כל כך מוצלחים כך שלא הרגשתי בחסרונו של סלט החצילים על השולחן (שלרוב מככב, בוורסיה זו או אחרת, בשלישיה הפותחת אצלי). באגף הסלטים, חשוב לציין לטובה גם את הציזיקי של המקום, שכולנו הסכמנו כי הוא אחד הטובים שטעמנו ואת החומוס המצוין (גם משניהם הזמנו refill כמובן. שמנמנים שכמונו…מיותר לומר כי גם הלחוח והפיתות חזרו להדרן, נכון?).

בעוד אנחנו מתענגים על הסלטים השונים, השיפודים החלו לזרום לשולחן. ראשונה הגיעה צלחת עם שיפוד ברוקומיני (28 ₪) ושיפוד ארטישוק, גבינה צ'רקסית ועגבניות (28 ₪) – שניהם מאגף הירקות של השיפודים. שיפוד הברוקומיני הוא בדיוק כמו שאתם מדמיינים: פרחי ברוקולי משופדים וצלויים על האש (ברוקומיני לא היה שם דרך אגב, לא שזה משנה..) – נחמד אבל Nothing to write home about. השיפוד השני היה מעט מעניין יותר: הגבינה הצ'רקסית היא בעצם חלומי נפלאה – שכידוע, כאשר באה במגע עם גריל, הופכת למענגת במיוחד. בשילוב עם ארטישוק ועגבניות, מדובר בשיפוד מומלץ וכיפי.

הבא בתור הגיע שיפוד הבית (69 ₪) , אותו חלקנו זיוי ואני (כי רוני ואורן ממשיכים לא להבין מה טוב..). מדובר ב-"שחיתות על מקל": לובסטר, קוקי וכבד אווז. OMG. שלושתם היו מלאי טעם ועסיסיים, ניכר כי הטעמים המעושנים של הגריל עשו להם נפלאות. אם יש מנה שתחזיר אותי לשם בהקדם – הרי היא זאת.

שיפוד כבדי עוף בתערובת תבלינים תימניים (24 ₪) גם הוא משתייך לקבוצת המוצלחים (הגדולה..) של הארוחה. בתור מישהי שכבדי עוף אף פעם לא נמצאים ברשימת הפייבוריטס שלה, מאד נהניתי מהביס הזה. שיפוד הקבב טלה ופיסטוקים (32 ₪) לעומת זאת, היה החוליה החלשה של הערב.. מהקבבים האלה שבאים לבקר גם שעות לאחר סיום הארוחה If u know what I mean . האמת ששיפוד הקבב הוזמן בטעות, התכוונתי להזמין את שיפוד נתח האדום המשתנה (39 ₪) שבאותו ערב היה נתח קצבים מומלץ, אך הייתה אי הבנה קלה עם המלצר וזרמנו איתה. בדיעבד, חבל שלא התעקשנו שיביאו לנו גם אותו. עוד סיבה לחזור.

מאגף הים שבתפריט, הבחירה הייתה לא קלה. אחרי התלבטות ושכנועים עצמיים שתמיד אפשר להוסיף עוד, הלכנו על שיפוד ראשי קלאמרי (29 ₪) ושיפוד לברק שלם (78 ₪. יצוין כי המחיר הנקוב בתפריט של הלברק הוא 68 ₪, אך הוא משתנה בהתאם לגודל הדג..). שיפוד הקלאמרי היה לא פחות ממעולה, עם טעם מעושן ממכר – יכולתי לנשנש עוד כמה שיפודים כאלה בכיף. שיפוד הלברק (שלהזכירכם מבחינת ספירת השיפודים שלהם נחשב ל-2 שיפודים) הוכתר על ידי ארבעתנו כמנצח! בשר הדג היה רך, בשרני ומלא בטעם טווובבב של דג על האש. נברנו ונברנו בו עד שלא נשאר פירור.

למרות הרצון לטעום עוד ועוד שיפודים, התור שהשתרך מול דוכן הגלידה של המקום- "גלידה אירופה", שכנע אותנו כי הגיע העת לעבור לשלב הקינוחים. מסתבר, שכל מי שמעוניין להתפנק בגלידה הטרייה והמשובחת שמיוצרת במקום, גם אם לא פתח קודם במסעדה, מוזמן לעבור, לקנות ולהמשיך ללקק להנאתו בשדרה.

לאחר שהמלצרית מנתה בפנינו את כל טעמי הגלידה ושאר הקינוחים המוצעים, נותרנו בעיקר מבולבלים. בהמלצתה הלכנו על כנאפה מוצרלה באפלו עם גלידת וניל (38 ₪), אננס על האש לצד גלידת קוקוס (28 ₪) ומנת גלידה של אספרסו ובראוניז (14 ₪) . לשמחתנו הרבה פינקו אותנו גם במלבי (29 ₪). מה אגיד לכם? אושר צרוף. המלצרית לגמרי קלעה עם המלצתה על הכנאפה: גבינת המוצרלה די באפלו האיכותית + העובדה שהכנאפה לא הייתה מתוקה מדי + השילוב של הכנאפה החם והגלידה הקרה = קינוח מדויק ומהנה מאד. האננס היה חרוך וצלוי, כמו שהרבה מסעדות אחרות הבינו שאננס אוהב להיות (קחו לדוגמא את זו), בצירוף גלידת הקוקוס הטעימה לצידו – איך לומר: הקאריביים הם פה (או שלא). אם תהיתם, גם ממנו לא נותר זכר. אף המלבי וכדור הגלידה הוכתרו כטעימים ומוצלחים.