קטגוריה: סלטים

כל מי שמכיר אפילו במעט את הבלוג יודע שאני ממש אוהבת לשלב חמאת בוטנים במתכונים שונים, במיוחד יש לי חולשה למתכונים עם רטבים על בסיס

אנחנו בית שמאד אוהב ארוחת "על האש"  – זו אולי הארוחה שארבעת ילדיי הכי תמימי דעים לגביה. בארוחות האלה אני אחראית בעיקר על התוספות והסלטים

אחרי שהשנה שברתי רצף ארוך שנים של פרסום תפריט לליל הסדר (בכל זאת היו נסיבות מקלות ), אמרתי לעצמי שבחג הבא אין מצב שאני נותנת

זוכרים שפעם היה טירוף סביב סלט הנבטים הסיניים של שגב? הוא היה קראנצ'י, מתוק, חריף וממכר ופשוט אי אפשר היה להפסיק לאכול אותו. רק שהסתמן

את הסלט הכל כך פשוט וקל להכנה הזה אודי'לה הכין לנו "על הדרך" באותה ארוחה שסיפרתי לכם עליה במתכון של סלט אפונת השלג, האספרגוס והעגבניות

ב-19 לפברואר 2016 עלה הפוסט הראשון בבלוג בשם "קופצת ליין". אני זוכרת שאמרתי לעצמי "יאללה אני הולכת על זה ומקסימום כמו שאני מתחילה ככה אני

לפני מספר שבועות נסענו כמה זוגות חברים ללילה בצפון, ובין קערות קוקטיילים ומשחקי קופסה שונים (כן, כן!) גם בישלנו יחד ארוחת ערב. נחמד שאני כותבת

במסגרת הסדנאות שאני מעבירה מדי פעם בביתי, לפני כשבוע ערכתי בביתי סדנה אינטימית עם הכותרת "סדנת אירוח לחנוכה" בה אפילו הגיחה בהפתעה אורחת מיוחדת במינה

את המנה המרעננת והפרשית הבאה אלתרתי לארוחת שישי משפחתית וכולם ליקקו את האצבעות. הכל התחיל כאשר נשארו לי הרבה עלי כוסברה נקיים ומעולעלים מסדנה מקסיקנית,

לפני כמה חודשים עדידס שאלה אותי, כבדרך אגב, אם אכלתי כבר את סלט הסביח המעולה של ריקוש. "לא", עניתי לה, "אבל ספרי ספרי..".

את סלט הכרוב המפורסם של לימור (הנהדרת שהביאה לנו את הכעכים, סלט החצילים במיונז והתרד המוקרם) זללתי בהנאה כבר בכמה מפגשים, ובכל פעם כל באי