קטגוריה: צמחוני

הסלט הבא הוא הסלט שאבי הכי אוהב שאני מכינה לו. לטענתו, הוא מסוגל לאכול ממנו בוקר, צהרים וערב. זהו סלט עגבניות ועשבי תיבול טרי ורענן,

את המתכון הבא מצאתי כתוב בכתב יד במחברת מתכונים ישנה של שכנה יקרה שנפטרה בשיבה טובה. מבחינתי, ספרי מתכונים "של פעם" הם אוצר יקר מפז,

את המנה הבאה אכלתי בארוחת שישי בסגנון אסייתי אצל קרן וניר. מה שהתחיל בכף-שתיים נגמר בקירוב קערת הקארי אליי ובנבירה מכובדת ביותר. כביכול, זוהי עוד

ירקות ירוקים מוקפצים היא אחת התוספות הכי שגורות במטבחי. כל פעם הרכב ירוקים אחר "עולה למגרש", לעיתים אני נצמדת רק לירק אחד ופעמים אחרות משלבת

קולסלאו הוא סלט הכרוב האמריקאי הקלאסי, אותו סלט שתמיד תמצאו מוגש לצד הברביקיו. גם אצלי בבית סלט זה מאד פופולרי, במיוחד אצל יונתוש שלי, שיכול

זכור לי החורף בו הרגשתי כי כולם סביבי מבשלים רק מרק בצל, הרגשה שהביאה אותי לעלות את הוורסיה שלי (מוצלחת ביותר, אם יורשה לי לומר

בהמשך ישיר לפוסט של העוף המטוגן, בו התרפקתי על זיכרונות ילדות מהשנים שגרה משפחתי בצפון קרוליינה, היום אני משלמת לכם חוב בדמות הביסקיטס המפורסמים שהיינו

לקראת סוף אחת משיחותיי האחרונות עם דידי, היא שאלה כבדרך אגב: "את המתכון למרק ג'ינג'ר שלי כבר נתתי לך?", "מרק ג'ינג'ר?!" עניתי בסקרנות נלהבת "לא!

זוכרים שהייתה תקופה (לא כל כך מזמן..) שכולם אפו את עוגיות הנוטלה הידועות ב-3 מרכיבים (כוס נוטלה, כוס קמח וביצה אחת, במקרה ולא הכרתם –

המרק החורפי והעשיר שכבר אספר לכם אודותיו, אינו עומד בהגדרה הקלאסית של מרק הבורשט. אך מנגד, בורשט הוא מרק שיש לו כל כך הרבה אינטרפרטציות

כבר תקופה ארוכה שבוער בי לבשל מטבוחה אסלית, כזו שיושבת שעות על הגז, כמו של המאמות. יש באמתחתי כבר מספר מתכונים ש-"אמהות מבינות עניין של"