"לחם" מוצרלה ושקדים (ללא פחמימות)
נתי חברתי המהממת, אותה קונדיטורית מוכשרת שחתומה על העוגה הזו, ב-"קיטו" בתקופה האחרונה. מי שאינו מכיר, אספר לכם, ממש בקצרה, שקיטו היא מעין גישת תזונה,
נתי חברתי המהממת, אותה קונדיטורית מוכשרת שחתומה על העוגה הזו, ב-"קיטו" בתקופה האחרונה. מי שאינו מכיר, אספר לכם, ממש בקצרה, שקיטו היא מעין גישת תזונה,
אשתף אתכם כי מעולם לא התלהבתי יותר מדי מכרוב ניצנים. לא שהיו לי יחסי שנאה איתו, פשוט לא נמשכתי אליו בכלל – די התעלמתי מקיומו.
אתחיל ואספר לכם שאני כבר שנים מכינה אחלה של שקשוקה. אני אפילו נוהגת להכין אותה לא מעט ותמיד היא מתחסלת בהנאה רבה.. ובכל זאת, השקשוקה
את ההשראה למנה הצמחונית הנפלאה הבאה קיבלתי בחופשת הקיץ האחרונה, כאשר אכלתי מנה דומה בקפריסין, שם גבינת החלומי מככבת על כל שולחן בווריאציות שונות ומגוונות.
באחד מימי שישי האחרונים מאד התחשק לי להכין לזניה, אבל הפעם רציתי ללכת על משהו חדש ושונה (למרות שהלזניות הקבועות שלי מנצחות כל פעם..).
כפי שכבר יצא לי לספר לכם בהרבה הזדמנויות, אני מאד אוהבת ספרי בישול ומטפחת ספריית ספרי בישול שנהיית מכובדת יותר ויותר עם השנים. באחד מעלעוליי
כולם מכירים את סלט תפוחי האדמה והמיונז הידוע "של פעם". היום אני גאה להציג בפניכם גרסה חדשנית וכה טעימה לאותו סלט ידוע (שכבודו במקומו מונח,
לסלט הבא קוראים אצלי בבית סלט סושי – למרות שאין בו לא דג ולא אורז (בגרסה שאציג בפניכם גם אצות אין).
בזמנו, בפוסט של הורניקס, סיפרתי לכם על שטרודל התפוחים המפורסם של סבתי בתור דוגמא למתכון שלעולם לא אביא לבלוג משום הסיבוך שבהכנתו. ובכל זאת, הנה
כפי שאתם כבר יודעים, אני מאד אוהבת סלטים ונהנית מדי פעם לגוון ולהפתיע את עצמי ואת משפחתי וחבריי בסלט חדש. לפעמים, כל שצריך הוא רוטב
ותהיו מעודכנים בכל פעם שאני מעלה מתכון חדש