קטגוריה: טבעוני

לפני מספר חודשים, שבמציאות של היום נדמים כמו לפני מספר שנים, ציינו את יום הולדתה של נטלי (אותה אחת החתומה על הסלט הזה והזה, בין

בהמשך למתכון של מרק האנטיפסטי, בו סיפרתי לכם על פגישתי עם קרין קידר המדהימה שהמליצה לי להרבות באכילת שורשים ובעיקר שורשים לבנים, היום אני שמחה

אחד המתכונים הנוסטלגיים (ואולי האייטיז) ביותר של המסעדות האסייתיות של פעם הוא אגרול בננות. כך שאולי תתפלאו לגלות, שבניגוד לרוטב האדום הזרחני הידוע לשמצה מאותן

עם הגעתם של כמה ימים חורפיים באמת בתוך החורף הישראלי הנעים שלנו (שהדבר היחיד שנעים בו השנה הוא מזג האויר כמובן), נזכרתי שבזמנו העליתי פוסט

תבשיל עדשים שחורות קוריאני הוא בדיוק נזיד הקטניות הטבעוני שלא ידעתם שאתם חייבים להכיר. מדובר במתכון מלוח מתוק עם טעם אוממי מתפרץ, שהכי חמים ונעים

את הרעיון למרק החורפי והמנחם שכבר אספר לכם אודותיו נתנה לי קרין קידר המהממת, שבין היתר, היא גם מדקרת בחסד. שמעתי עליה רבות וטובות במשך

המתכון הבא הוא מעין הומאז' של דודתי זיוה לשורשים של סבתא מרים שלי ז"ל, ילידת בסרביה (מה שהיה רומניה ואחר כך אוקראינה). מנה של רצועות

ליום צילומי המתכונים האחרון הגעתי מרוקנת כוחות ולא ממש מרוכזת, כמו המצב של רובנו בימים אלו, ולא ממש שמתי לב שעוד כמה שבועות כבר חנוכה.

בהחלט אפשר להכתיר את המתכון של עוגת הקוואקר, קרם קוקוס ושוקולד הזאת כאחד המתכונים הקלים ביותר שעלו כאן בבלוג. בנוסף להיותו קל מאד להכנה, עד

ככל שעוברות השנים, מתווספים לבלוג יותר ויותר מתכוני חצילים מעולים (כן, כן, קראתם את מחשבותיי.. נראה לי פוסט חצילים מרוכז קרב ובא!). ביניהם, גם כמה

בשבועות האחרונים הוריי מתארחים אצלינו מדי פעם, זמן איכות משותף שקצת מנחם בתקופה קשה זו. באחת מארוחות הצהרים המשותפות שלנו בבית, אמא שלי אלתרה בשתי