
פאי בייגלה נוטלה
באחד מסופי השבוע האחרונים נכנס בי חשק להכין קינוח בהשראת גלידת הבייגלה-שוקולד המפורסמת והמסוכנת ביותר בעולם של גולדה/אניטה. ניצלתי הזדמנות של ארוחת ערב אצל מארין
באחד מסופי השבוע האחרונים נכנס בי חשק להכין קינוח בהשראת גלידת הבייגלה-שוקולד המפורסמת והמסוכנת ביותר בעולם של גולדה/אניטה. ניצלתי הזדמנות של ארוחת ערב אצל מארין
באחד האירוחים האחרונים שלנו התחשק לי לעשות טייק-אוף לקינוח התותים והקצפת הקלאסי – שכמה שהוא פשוט, אם התותים מתוקים והשמנת מוקצפת וממותקת כמו שצריך, הוא
חברתי נתי, האמריקאית הנצחית של החבורה, מאוהבת בכל מה שאיכשהו קשור ליונייטד סטייטס אוף אמריקה (נא לומר במבטא בוסטוני כבד בבקשה ). לא בכדי, היא
איך ייתכן שעדיין אין מתכון לבנופי פאי בבלוג? פאי בננה-טופי-קצפת מתוק עד כדי סכרת, אבל הכי טעים שיש! מדובר בתקלה חמורה – אין ספק.
כחלק מוועדת התרבות של היישוב בו אני גרה (כן, כן ), הרגשתי שחייבים בתקופת הקורונה היבשה הזו לחשוב על משהו שבכל זאת אפשר לעשות, משהו
קראמבל פירות לא פחות ממצוין כבר יש כאן בבלוג, אליו אני כבר שנים חוזרת שוב ושוב, כל פעם הרכב אחר של פירות עולה למגרש ותמיד
המנה הבאה הוגשה לנו כמנה ראשונה כחלק מארוחת ערב נפלאה בחופשה האחרונה שלנו ביוון. מאד נהננו ממנה, רק שרוב באי השולחן הסכימו כי היא הייתה
למרים, חברתה ושכנתה של דודתי זיוה, יש כמה וכמה מנות מוצלחות עד מאד שהולכות איתה יד ביד כבר שנים. יצא לי לטעום כבר כמה מקינוחיה
באחד מסופי השבוע לפני הסגר השני, רוני וזיו התארחו אצלנו והגיעו מצוידים בנקניק שוקולד שרוני הכינה יחד עם הילדים באותו הבוקר. בבת אחת היא החזירה
אחת הדמויות המרכזיות ביישוב בו אני גרה, מאותן נשים שהקלישאה "מתי היא נחה?!" רלוונטית אליהן היא כרמית. אם בחינוך, בקהילה, בתרבות.. ידה בכל ובעיקר בעשייה
היום נצרף עוגה בחושה מנצחת נוספת להיכל הבחושות המעולות של touchfood (שנציגות נחמדה שלהן תמצאו בפוסט הזה).
ותהיו מעודכנים בכל פעם שאני מעלה מתכון חדש