תפריט touchfood מס' 1

כפי ששיתפתי אתכם כבר אינספור פעמים (האמת שכבר בפעם הראשונה ש-"נפגשנו")  – אני מאד אוהבת לארח .

אפשר לומר כי מדובר ב-"תחביב" שירשתי מאמי – המארחת האולטימטיבית. מהרגע שגרתי לבד, כחיילת בודדה בת 19, התאהבתי בתהליך האירוח מהתחלתו, בתכנון התפריט ועד סופו, בקיפול האירוע.

היה לי טקס קבוע: לאחר הזמנה ושריון של כל המוזמנים (היום הרבה יותר קל בעידן קבוצות הוואטסאפ ), הייתי מתיישבת בסלון עם ערימת ספרי בישול אהובים (שאת רובם השאלתי מאמי ולעולם לא החזרתי.. אל תספרו ), דפדפת ועט ומתחילה בשרבוטים – מוסיפה, מוחקת, כותבת הערות ושאלות לאמי (שהייתה מפקססת את כל מה שדרש פירוט).. בסופו של דבר נוצרו 3 רשימות: תפריט, רשימת קניות ודף סדר הפעולות (סוג של סייקו. אבל לפחות מודעת להפרעה.. זה גם משהו לא?! ).

עם השנים השתכללתי והתמקצעתי, האינטרנט הנגיש לי אינספור מתכונים במרחק לחיצה, מהם הרבה פעמים הייתי עושה מיש-מש למתכון אחד וייחודי. מתכונים רבים כבר הכרתי בעל פה והתאמתי עם הזמן לגרסה שלי, רפרטואר סוגי המאכלים שהכנתי הלך וגדל, בעוד הקינוחים קרצו לי לא פחות מהארוחה עצמה. המנות הקבועות "שלי" עלו על הדף ב-shuffle כאשר כל פעם בדקתי עוד מנה או שתיים חדשות – שנבחנו האם "שוות" מספיק בכדי להצטרף לנבחרת המנות הקבועות.

במקביל, גם חלק מחברותיי התחילו לבשל מדי פעם ושמחתי לקבל על עצמי את תפקיד ה-"חבר הטלפוני": משלב שלושת הרשימות (מה מכינים, מה קונים, סדר הפעולות) ועד השאלות הקטנות של "תוך כדי". עם הזמן, "קליינטורת" חברותיי להן אני מספקת את שירותים אלה  התרחבה ולעיתים אני יותר נהנית להרכיב להן תפריט יום הולדת/מסיבת חברים מאשר לעצמי.

מאז פתיחתו של הבלוג, הליך זה נהיה הרבה יותר קל ונגיש – הרבה פעמים אנחנו יושבות ועוברות על המתכונים ב-touchfood וככה מרכיבות תפריט בקלות ובכיף (עם תוספת פה ותוספת שם כמובן.. בכל זאת הבלוג עוד לא חגג שנה ויש לי עוד כל כך כל כך הרבה שרוצה להעלות פה..).

לא מזמן, חברה "חדשה" שלי, אמא של ילד מהגן של יונתוש, שיתפה אותי שרוצה להפתיע את בעלה (שהוא הטבח בבית) ומשפחתו בארוחה שווה לכבוד יום הולדתו. היא התייעצה מאיפה מומלץ להזמין את האוכל.. מפה לשם, אחרי דין ודברים הצעתי לה את שירותיי בהתארגנות על ארוחה פרי ידיה (להגדרתה היא מעט "מאותגרת" במטבח, אך מנגד סיפרה לי כבר כמה פעמים על מנות מהבלוג שעפו עליהן אצלה בבית..). נפגשנו על קפה במרכז היישוב שלנו, והקונטרול פריק שבי פרץ החוצה (נתקה שלי אומרת במצבים כאלה שמוניקה באה לבקר – מהסדרה חברים u know..נכון. ממש לא מדובר במחמאה ).  הבחורה יצאה מפגישתנו (שנערכה יום לפני הארוחה.. אבל בלי לחץ ) עם שלושת הרשימות ישירות לסופר.

לפני כמה ימים, יעל (aka החברה החדשה), שלחה לי תמונות מליל האירוע (סדרה מעולה דרך אגב למי שטרם ראה ) שהיה הצלחה מסחררת לטענתה. תחושת גאווה עדינה התמלאה בגופי ואז נזכרתי כי כמה מחבריי כבר ייעצו לי בעבר לכתוב מדי פעם פוסטים של תפריטים שלמים בבלוג (הי אודי). אז יאללה, בואו נחשוף את הקלפים .

יעל רצתה להרכיב תפריט של מזנון קליל וכיפי עם דגים וגבינות, הלכנו על התפריט הזה:

מרק ירקות וערמונים (שוס!)

קממבר בתנור (עם המלצה ללכת על שילוב של ריבה ואגוזים, כפי שסיפרתי לכם בפוסט הזה).

סביצ'ה סלמון.. אותו עדיין לא העליתי.. יומו יבוא – מבטיחה.

פטריות ממולאות שתמיד נחטפות.

סלט חסה עם מנגו, או כפי שנקרא אצלנו –  "הסלט של רינה". פרש!

סלט חצילים ופלפלים גרוזיני, כי כל ארוחה צריכה קיק של שום לבטן.

סלט חיטה של נטלי – שמשמש גם כסלט וגם כתוספת.

סלט נבטי חמנייה – כי אי אפשר לטעות איתו

פשטידת לברק, שם שנתתי לפילטים של לברקים אפויים בתנור עם קראסט נפלא ששומר על עסיסיות נפלאה של הדג. הצלחה ודאית.

ברוקולי מוקפץ בשמן זית ושום

תפוחי אדמה קטנים בתנור, אותם כבר הספיקה להכין לפני וידעה שרוצה בתפריט.

לקינוח יעל הזמינה עוגת יום הולדת שווה, אליה הוסיפה קראמבל בננות עם גלידת וניל. סיום מושלם ומענג לכל ארוחה.

סה טו.

אז יצא היום פוסט מעט שונה –  כיוון נוסף וחדש..

אשמח לשמוע מה דעתכם..

עד הפעם הבאה,

מיכל