שנים שאני שומעת על הטבית של משפחת נפתלי האהובה. טבית שלאורך הזמן קיבל אינטרפרטציה אישית והתרחק מהמתכון המקורי של הסבתא שירשה מהסבתא שירשה כנראה מממציא הטבית המקורי . במתכון שהועבר אליי על ידי אביגוש ניתן למצוא כמה מרכיבים שלבטח לא תמצאו ברשימת המצרכים של רוב מתכוני הטבית, כגון קוביות חזה אווז מעושן או בייקון, אותן אכניס כאופציונאליים וגם פאסאטה במקום רסק העגבניות הקלאסי.
למעט אלה, המתכון די דומה למקור של הסבתא רבתא, אותה המשיך הסבא ואותה ממשיכה דווקא אביגיל הכלה – שהיא אביגוש שלי, כמובן . מה שבטוח זה שהדור הצעיר גם כן מאד נהנה מהתבשיל המשפחתי, והייתי עדה לכך כשילדי נפתלי וחבריהם נצפו מפרקים סיר שלם וגם ביקשו תוספת (כן, כן, עם תועפות הבהרט וההל שמכיל בתוכו), ועל כן החלטתי שממש הגיע הזמן שיעלה כאן בבלוג.
אחרי שחקרתי קצת, הבנתי שיש באמת מלא ורסיות לקלאסיקה הזו – בתנור, בכיריים או שילוב של השניים, עם עגבניות טריות, רק עם רסק או כמו הגרסה של אביגיל שמשתמשת במחית עגבניות חלקה ובמחית גסה של מוטי, שכבר כיכבה כאן בשלל מתכונים בעבר, כמו בלזניות של מאיוש, הראגו שהילדים אוהבים והקציצות ברוטב עגבניות, בין היתר.
מכיוון שבישלתי את המנה לראשונה לארוחת שישי משפחתית, הייתי קצת זהירה על ההדק עם כמות התבלינים, שהבהילה אותי מעט במבט ראשון. כולם נהנו מהמנה, אך היו שאמרו שאני יכולה להכניס עוד קיק של תיבול לסיפור (כן, לעיתים משפחתי מתפקדת על תקן פאנל שופטים של מאסטר שף בארוחות שישי ). כך שבהכנה השניה כבר הוספתי עוד בהרט והל, כפי שאביגוש הנחתה אותי תחילה, וגם שום ופפריקה מתוקה, כתוספת שלי, אותה אוסיף למתכון כאופציה (אך אני ממליצה לאמץ אותה ).
אספר לכם שאביגיל מכינה את הטבית שלה עם כנפיים ושוקיים, אני העדפתי ללכת על כרעיים מפורקים במקום, כי גם ככה העוף כל כך רך שממש מתפרק, אז העדפתי שלא יסתובבו לי בתבשיל העצמות הקטנות של כנפי העוף. פעם הבאה שאכין את המנה, אשתמש בפרגיות, שבטוח ישתלבו בה נפלא.
מתקבל תבשיל עשיר של אורז ועוף מתפרק ורך עם ארומה נפלאה של בהרט והל. תבשיל שמצטרף בכבוד גדול לשורה של תבשילי אורז ועוף מעולים שכבר יש כאן בבלוג, כמו העוף ואורז בתנור, האושפלאו הג'ינג'י, המקלובה והעוף הממולא באורז (כן, גם לי נראה שפוסט ייעודי ומיוחד יעלה כאן בקרוב).
כמו במתכונים רבים אחרים, סוד הטעם טמון בשלב הראשון בהזהבה נכונה וארוכה של הבצלים והשחמה טובה וסבלנית של העוף, הקפידו לא לזרז שלבים אלו. בנוסף, כפי שכתוב בגוף המתכון, אתם תבחרו מתי לכבות את האש, בהתאם לסוג התבשיל שברצונכם לבשל: יותר "דייסתי" בסגנון ריזוטו במרקמו (המועדף עליי) או יבש יותר, כאשר האורז מופרד (המועדף על אביגיל).
מצרכים:
4 בצלים קצוצים גס
6 כרעיים עם עור, מפורקים (או 10 פרגיות חצויות)
1 כף גדושה מלח + עוד לתיבול העוף
1 כפית שטוחה פלפל שחור טחון + עוד לתיבול העוף
3 כפות בהרט
2 כפיות הל
1 בקבוק פאסאטה חלקה של מוטי (700 מ"ל), או מחית עגבניות חלקה אחרת
1 בקבוק פולפה של מוטי (700 מ"ל), או רוטב עגבניות מרוסקות
כ-4 כפות שמן זית
2 כוסות אורז
אופציונאלי:
100 גר' קוביות חזה אווז או בייקון
תוספות שלי:
4 שיני שום כתושות
1 כפית פפריקה מתוקה
הוראות הכנה:
בסיר גדול ועמוק מחממים את שמן הזית ומטגנים את הבצלים, תוך כדי ערבוב מדי פעם, עד להזהבה.
אם משתמשים, מוסיפים את השום הקצוץ ומטגנים, תוך ערבוב מדי פעם, עוד כ-2 דקות.
אם משתמשים, מוסיפים את קוביות חזה האווז המעושן ומטגנים, תוך כדי ערבוב מדי פעם, עד שמשחימות מעט.
כעת, מוסיפים את חלקי העוף בשכבה אחת ומשחימים משני הצדדים, כאשר תוך כדי ממליחים ומפלפלים את שני צידי העוף ומתבלים כל צד בכף וחצי של בהרט.
מוסיפים את הפאסאטה החלקה (מחית העגבניות החלקה), הפאסאטה פולפה (מחית עגבניות עם קוביות עגבניות), ממלאים את אחד הבקבוקים הריקים במים, עד ל-3/4 גובה הבקבוק, ומוסיפים גם אותם.
מתבלים ב-2 כפיות הל, בכף גדושה מלח ובכפית שטוחה של פלפל שחור טחון (אם משתמשים, מוסיפים גם כפית פפריקה מתוקה).
מערבבים ומחכים לרתיחה.
מעבירים ללהבה נמוכה ומבשלים עם מכסה למשך כשעה וחצי, כאשר מדי פעם מערבבים עם כף עץ.
מוסיפים את 2 כוסות האורז, מערבבים ומכסים את הסיר וממשיכים לבשל עד שלא נותרים נוזלים מיותרים (אלא אם כן מעוניינים בתבשיל יותר "דייסתי" ופחות יבש), במשך כשעה עד שעה וחצי.
עד הפעם הבאה,
מיכל
2 תגובות
נראה יאמי. האם הזמנים משתנים אם אכין עם סטייק פרגיות?
לא, אותם זמנים וייצא מעולה. עדכני איך יצא!