פורסם ב: טבעוני, ירקות, ללא גלוטן, סלטים, צמחוני

סלט שומר ואפרסמון

מה שקרה לי לפני כמה שנים עם הסלרי, בלי שום הקדמה מוקדמת, מתרחש אצלי לאחרונה גם עם השומר . מיחסים של שלום קר אך מתוח, התחלתי ממש לסמפט אותו. אני מודה, שכרגע הוא אהוד עליי יותר בגרסתו הפריכה והרעננה ופחות בגרסתו המבושלת, אך עדיין מדובר מבחינתי בתזוזה משמעותית לכיוון כינון יחסים דיפלומטיים תקינים.

אקדים ואספר שמילדות הבנתי שהאהבה העזה שאבי רוכש לליקריש וענפיו ממש לא עברה אליי – כל סוכריות הסוס השחורות והצבעוניות למיניהן, לא משנה כמה ניסיתי לחבבן, תמיד מצאו את עצמן ירוקות על איזו מפית בסופו של דבר. כך המשכתי עם השנים גם לחוסר חיבה עם שאר ענפי האניס כדוגמת שומר ולימים גם ערק ואוזו.

בשנים האחרונות גיליתי שערק משתלב לי באופן נפלא דווקא עם הקמפרי האהוב עליי (בתוספת מיץ אשכוליות ונענע, אם כבר 😀), וגם האוזו לא רע בכלל. מפה לשם מצאתי את עצמי לאחרונה מנשנשת להנאתי (ולהנאת יונתוש שלי) פלחי שומר בתוספת (המון) לימון, מלח ומעט שמן זית.

בהדרגה התחלתי לשתף את חבריי בתגלית שלי, שבתמורה הסתכלו אליי במבט קצת תמוה: "מיכל – שומר עם לימון, מלח ושמן זה הבישבש המרוקאי הידוע לכל, כן?! הלו?".

כאקט של מרדנות, החלטתי יום אחד לשדך לו עוד כמה שותפים לקערה, אם לא ננסה לא נדע נכון? התחלתי עם אפרסמון (בהמלצתה של לינדה האלופה). וואו , האמת שלא צריך מעבר כלום. האפרסמון והשומר כאילו נולדו להתקיים יחד באותה קערה (בתוספת המון לימון כבר אמרתי? 😀). פעם אחרת הוספתי גם גפרורי קולורבי פריכים (כמו בסלט הזה), שגם הוסיפו קראנץ' כיפי נוסף לחגיגה – ולאחרונה, כשמזדמן לי להכין את הסלט לקהל קצת יותר בוגר, גם פלפל ירוק חריף משתדך לסיפור (או צ'ילי אדום קצוץ). מפה לשם, עד שהקערה לא מתחסלת, לרוב אני לא מרפה ממנה. החלטתי שאם זה המצב – לא יהיה זה הוגן מבחינתי לא לשתף אתכם בגילוי.

כשהאפרסמון (המקולף והחתוך למקלות) לא יהיה כבר בעונה, הייתי מציעה להוסיף משמש/אפרסק/נקטרינה לחגיגה – נראה לי יהיה להיט (כמו שילובה של הנקטרינה בסלט הזה למשל). דרך אגב, גם תותים יתקבלו כאן בברכה (כמו בסלט הזה). כמובן שכמו בהרבה סלטים, גם קראנץ' של אגוז אפשרי בהחלט – אם פקאן סיני שיוסיף גם עוד מתיקות או אגוז אחר קלוי ושבור גס – לשיקולכם.

אם כן, כפי שהבנתם, גם כאן יש המון מקום למשחק, אכתוב לכם את הבסיס ותיקחו את זה משם.