
פיצה כרובית מעולה
לאנני, ביתה המדהימה של הדר חברתי (והמאמנת שלי!) יש צליאק, ומאז שהם גילו את זה לפני כמה שנים, הדר נהייתה מומחית רצינית במטבח נטול הגלוטן.
לאנני, ביתה המדהימה של הדר חברתי (והמאמנת שלי!) יש צליאק, ומאז שהם גילו את זה לפני כמה שנים, הדר נהייתה מומחית רצינית במטבח נטול הגלוטן.
בהמשך למתכון של הכרובית המטוגנת הקלאסית והמעולה (או שניצל כרובית, אם תרצו), היום אציג בפניכם גרסה בריאה בהרבה לאותה מנה, אך עדיין מאד טעימה: כרובית
את סלט החסה הקליל והטעים הזה נטלי הכינה באחת הפעמים שבאו אלינו, ולמרות שכביכול מדובר בסלט חסה די סטנדרטי, אספר לכם שפשוט לא יכולתי להפסיק
היו כבר כאלה שהקדישו לכרובית המדהימה ספר שלם (ומהמם), אז לא יפתיע אתכם שהחלטתי שהגיעה העת שאני אקדיש לה לפחות פוסט שלם ומכובד, נכון? בחרתי
המנה הבאה היא אלתור של עוד מנת אנטיפסטי בתנור… תוספת אהובה אצלי בבית, שבאמת מתאימה לכל ארוחה. אני פותחת את המקרר ובודקת מי הם המועמדים
המנה הזאת נראית ונטעמת כל כך טוב! היא גם כל כך יפה וגם כל כך טעימה (ומושחתת ). השחיתות מתבטאת פה ברוטב בשמל צ'דר שמוזגים
את המתכון למנת הירקות ההודית, הטבעונית והמתובלת הזו העבירה לי דנה חברתי המהממת שחזרה ארצה עם משפחתה בסיום של כמה שנות רילוקיישן בהודו (סיפרתי לכם
את הסלט הצבעוני והפריך הבא מארין אכלה כשהוזמנה לחברים לארוחת צהרים, וכמו החברה שהיא, מיד יצאה לחקור מה בדיוק קורה שם בקערה, כדי לדווח אחורה
את הכרובית הגבינתית והנהדרת הזו אלתרתי באחת השבתות האחרונות, כשאירחנו את המשפחה לארוחה ספונטנית וכל אחד אלתר עם מה שהיה לו במקרר. גבינת הצד'ר והכרובית
בתחילת ימי הבלוג, לפני אוטוטו שש שנים (מה?!?), כתבתי מדי פעם גם על מסעדות שאני אוהבת במיוחד (כתבתי רק על מקומות שנהניתי בהם, לא ראיתי
כרובית בתנור היא אחת התוספות היותר שגורות אצלי בבית, אם בתיבול פשוט של שמן זית, מלח ופלפל כתוספת לארוחת צהרים של הילדים ואם בתלבושת קצת
לפני המון שנים, בימים שבהם סבא וסבתא שלי עדיין גרו בחיפה.. או בעצם כשעדיין היו לי "סבא וסבתא" (כבר כמה שנים שיש לי רק את
ותהיו מעודכנים בכל פעם שאני מעלה מתכון חדש