קטגוריה: מנה עיקרית

אחת המנות האהובות כאן בבלוג היא מנת הפרגיות במרינדה האסייתית הנפלאה – מנה בה פשוט מערבבים את כל החומרים בצ'יק, נותנים לטעמים להיספג ומכניסים לתנור.

המנה הזו נולדה אצלי במטבח מאילוץ. שניה לפני שרצתי מהבית בבוקר הבנתי שלא דאגתי לילדים לצהרים ולא הפשרתי שום דבר. מצאתי במקפיא שאריות בשר ועוף

המנה הבאה היא ווינרית אמיתית – כל כך יפה ומרשימה ויחד עם זאת ממש קלה להכנה. שילוב תכונות מנצח ואהוב של מתכון, נכון?

המתכון הקליל והכל כך מרשים הבא מגיע בעקבות הפוסט הקצרצר אך הקולע (אם יורשה לי) של ממרח השום. מי שלא נמנה באגף חובבי השום (אנשים

בנותיה של זיוה דודתי (הזכורה לכם מסלט הגזר הפיקנטי) התפלאו שאני לא מכירה את הקציצות של אמן, בסגנון: "מה? לא טעמת את הקציצות של אמא?!

את המנה הבאה אמי למדה להכין לפני שנים רבות מאם שכולה, ממוצא סורי-חאלבי, כשהייתה מגיעה אליה לביקורי בית עוד כשעבדה כעובדת סוציאלית במשרד הביטחון. מאז,

לאחרונה מאד מתחשק לי כרוב ממולא ביתי, טוב ומנחם. החשק התחיל כשליאת סיפרה לי על סיר הממולאים המגרה שלה ומאז הוא איתי. שיחה אחת נוסטלגית

את המתכון הבא הגיתי בערב שישי סוער וגשום. החלטתי לעשות טייק "עוף" על מנות האורז ועוף האחרונות שהעליתי כאן בבלוג (כמו הסיר עוף ואורז ג'ינג'י

כבר זמן מה שמתחשק לי לעלות לבלוג מתכון לפסטה ורוטב בסיר אחד – כזו שמכניסים אליה את כל המצרכים מראש ופשוט מחכים.

הפשטידה הבאה היא אחת הקלות והמוצלחות – מכינים אותה צ'יק צ'אק, בקערה אחת, וכעבור שעה וקצת נהנים בלי רגשות אשם (רק 1/3 כוס שמן זית

החורף הגיע בשעה טובה ואיתו מגיעים החשקים (לפחות אצלי) לתבשילים מעט כבדים יותר, מנות מנחמות וריחניות שמתחשק לחפור בהן עם כף גדולה.

את המנה הזו אכלנו לארוחת צהרים אצל הקמזלים, באותה שבת בה נפרדנו לפני שעברו לחו"ל.