פאני פורי עם סביצ'ה
ביסים קטנים של אושר צרוף, ככה אני קוראת לעיגולים הפריכים הממולאים בכל טוב שמונחים לפניכם. הרי אתם כבר יודעים היטב כמה אני אוהבת מנות של
ביסים קטנים של אושר צרוף, ככה אני קוראת לעיגולים הפריכים הממולאים בכל טוב שמונחים לפניכם. הרי אתם כבר יודעים היטב כמה אני אוהבת מנות של
לפניכם מונח פוסט בו אני לא ממש כותבת לכם על מתכון, אלא יותר על טריק חדש שגיליתי ואימצתי, שאני מרגישה שזה ממש לא יהיה הוגן
לא יאומן, אבל ממש בקרוב כבר חולפת לה שנה מאז ה-7/10, היום השחור מכל. המלחמה הרב זירתית שניצתה באותו יום נמשכת, חיה, בועטת ונושכת, עד
בהמשך לפוסט של סלט האבטיח והפטה הקייצי, היום תככב כאן המנה השניה שבחרתי להציג לכם מסדנת הפינגר פוד של מתי, גם היא בשילוב פרי קייצי
את מתי המהממת והכה מוכשרת, הכרתי כבר לפני שנים רבות וכבר אז הבחנתי בידי הזהב שלה והטאץ' החינני והמזמין אותו מעניקה לכל מה שנוגעת בו.
לאורך השנים כבר עלו בבלוג כמה וריאציות שונות לסלט הקפרזה הקלאסי (הלוא הוא מוצרלה, עגבניות, בזיליקום, שמן זית ומלח). מהקפרזה למתקדמים, ומנת האנטיפסטי הזו, שהיא
לאורך השנים עלו בבלוג כמה וכמה מתכוני דגים נאים מצוינים, אם יורשה לי לומר.. וזאת משום שמנות של דגים נאים נמנות בין המנות האהובות עליי
מפה לשם ומשם לפה, הזמן עף, גם כשנהנים וגם כשממש לא.. והנה החג הלבן, חג הקציר, חג הביכורים, החג שהכי מזוהה עם קיבוצי ארצינו.. גם
לאורך השנים כבר יצא לי לכתוב רבות על טחינה. אני מאד אוהבת טחינה, אם ככה כפי שהיא – גולמית, על סלט קצוץ או ירקות קלויים
שמו של סלט הביצים הזה מסגיר את סוד הצלחתו – והוא הבצל המקורמל (מילה יפה למטוגן ).
המתכון הבא הוא קרוב משפחה של הסביצ'ה הים תיכוני הותיק והמוצלח. גם הפעם הטעמים מאד ים תיכוניים ואפילו עוד יותר פרשים, רעננים וחמצמצים, בזכות המון
ותהיו מעודכנים בכל פעם שאני מעלה מתכון חדש