קטגוריה: מאפים

כשהבנות שלי היו קטנות, העוגיות האהובות עליהן היו דובשניות הכי הכי פשוטות. הייתי הולכת עם שקית קטנה בתיק, שבמקרי חירום, כמו סשן צרחות באוטו למשל

לקראת ראש השנה נשאלתי אם יש באמתחתי מתכון לחלת דבש. "האמת שלא" עניתי, אך הגלגלים בראש כבר התחילו לפתוח מגירות מהעבר. תוך שניות נזכרתי ב-"האני

המנה הזו נולדה מערבוביה של כמה ירקות שאני ממש אוהבת, אותם החלטתי לשלב למאפה ירקות אחד שווה במיוחד.

לפני מספר שבועות, הוריי טיילו בצפון ועצרו לביקור בראש פינה אצל רחלה המהממת, שפינקה אותם בארוחה שווה במיוחד ולקינוח הגישה אינטרפרטציה מיוחדת ביותר לבקלאווה, שהייתה

ה-קינוח של השנה האחרונה, ללא כל צל של ספק, הוא הכנאפה. לאן שלא מסתכלים, זה מה שכולם אוכלים, קונים, מכינים ומארחים איתו – קינוח השעה.

התלבטתי רבות כיצד לקרוא לדבר הלחמי הטעים כל כך שכבר אציג בפניכם? האם מדובר בגרסה שלי ללאפה? לא.. הרי הלחם הזה הרבה יותר עדין ורך

ביס מהעוגה הבחושה הזו לא מסגיר מהם אותם מרכיבים מיוחדים ההופכים אותה לכזו רכה, עסיסית ומיוחדת.

את הפשטידה הבאה אני מכינה לפעמים לארוחת ערב, כשמתחשק לנו ארוחת ערב טעימה ומפנקת במעט עבודה, במקום החביתה/סלט/גבינות הרוטיני. גם ילדיי (3/4 מהם אם לדייק

נתי, חברתי המוכשרת, שכבר כיכבה כאן בבלוג בפוסטים של עוגת הלימון ושמן הזית והבלוברי מאפינס למשל, היא זו שהכירה לי את המתכון הפשוט, המושחת והמעולה

היום אני שמחה להציג בפניכם עוד עוגת דגל של לין הקונדיטורית המוכשרת (אותה אחת שהביאה לנו את עוגת הקוקוס והעוף חמוץ מתוק, בין היתר).

את המתכון הנוסטלגי הבא פרסמה ענת הגננת, שסיפרתי לכם עליה בפוסט של אוזני ההמן האהובים האלה.

כמיטב המסורת אני מציגה בפניכם היום את תפריט שבועות של TouchFood לשנת 2020 (מרגיש קצת כמו טקס מלכות יופי פתאום, לא? ).