קטגוריה: אסייתי

לפני מספר שבועות, הרבה לפני עידן הקורונה, אירחנו לארוחת חברים נוספת בביתנו. מסורת שכיף לחזור אליה מדי פעם, בה כל אחד מביא מנה שבישל ומבלים

בהמשך לפוסט של הבשר המפורק, בו סיפרתי לכם על ארוחת הסילבסטר האסייתית השווה שבישלתי לחבריי, היום הגיע תורם של החמוצים האסייתיים הפשוטים אך הממכרים שלי,

בהמשך לדג במעטפה המצוין הזה, היום אני מביאה לכם את בן דודו האסייתי. על אותו עיקרון: הדג ושותפיו יאפו בתוך מעטפת נייר, כאשר האדים בתוך

לא נעים לי לגלות לכם כמה פעמים ניסיתי את המנה הזו במטבחי עד שהגיעה לורסיה האחרונה והממש ממש טעימה שאציג בפניכם היום.

את המרק הבא אלתרתי לאחת מארוחת השישי האחרונות שלנו, היו לי כמה דלוריות בבית והתחשק לי להכין מרק כתום, אך לחדש: לא ללכת על הכתום

על המנה הבאה יש לי פוד-קראש רציני. חיפשתי תירוצים להכין אותה כמעט לכל אירוע שאירחתי בחודשים האחרונים וכל פעם, ללא יוצא מן הכלל, היא חוסלה

עוף חמוץ מתוק היא אחת המנות הקלאסיות של מסעדות הסיניות מערביות. הילדות שלי בחו"ל רצופה בזיכרונות של הרי אורז לבן עם רוטב אדמדם ודביק, מנוקד

ורסיות רבות למנה הבאה ניתן למצוא במסעדות אסייתיות שונות – משתמשים בחסה עגולה,  טרייה ופריכה ככלי קיבול לתערובת מתובלת כלשהי – בתוספת עשבי תיבול טריים

"תגידי מיכ, את המתכון לשיפודי סלמון של אודי כבר יש לך בבלוג??", שאלה אותי מיכקה חברתי היקרה. "לא, אבל יש לי תחושה שבקרוב הוא יעלה",

לסלט הבא קוראים אצלי בבית סלט סושי – למרות שאין בו לא דג ולא אורז (בגרסה שאציג בפניכם גם אצות אין).

כפי שאתם כבר יודעים, אני מאד אוהבת סלטים ונהנית מדי פעם לגוון ולהפתיע את עצמי ואת משפחתי וחבריי בסלט חדש. לפעמים, כל שצריך הוא רוטב

כפי שכבר סיפרתי לכם (למשל כאן) לפני כמה חודשים ילדתי את רועיקי המתוק. עם הגעתי הביתה מבית היולדות, גילוש המהממת פינקה אותנו בארוחת מלכים פרי