קטגוריה: אסייתי

את מנת הקארי המעולה הזו הכיר לי ערן המקסים, אותו אחד ששיתף אותי במתכון הנוסטלגי, העובר מדור לדור במשפחתה של רונית אשתו, של כדורי הגבינה

היום אשתף אתכם בעוד מנה מעולה שאכלתי אצל ניר (אותו בשלן מחונן שהכיר לי את הסלמון החגיגי הנדיר, למשל) ומהר אימצתי גם לביתי. מדובר בעוד

לאורך שנות הבלוג פנו אליי כמה קוראים בבקשה לנסות לשחזר את סלט נבטי החמנייה של מסעדת "נאמוס" היפנית.

את המתכון הבא העבירה לי ניצן, אותה מדהימה שהביאה לנו את סלט נבטי החמנייה המשגע ואת הגרנולה המצוינת.

מנת הבית שלנו בימי הקורונה, אליה חזרנו שוב ושוב היא אורז מטוגן עם עוף (מוקפץ אורז ועוף). אני נוהגת להכין אותה בשתי ורסיות: בתחילה מכינה

היום נכין, בקלי קלות, סלט אסיאתי צמחוני/טבעוני, פשוט, מרענן וטעים מאד. נשלב קוביות טופו זהובות ומטוגנות עם מעט מרכיבים טריים, רעננים ועוקצניים ונקבל בקלות ובמהרה

לפני מספר שבועות, הרבה לפני עידן הקורונה, אירחנו לארוחת חברים נוספת בביתנו. מסורת שכיף לחזור אליה מדי פעם, בה כל אחד מביא מנה שבישל ומבלים

בהמשך לפוסט של הבשר המפורק, בו סיפרתי לכם על ארוחת הסילבסטר האסייתית השווה שבישלתי לחבריי, היום הגיע תורם של החמוצים האסייתיים הפשוטים אך הממכרים שלי,

בהמשך לדג במעטפה המצוין הזה, היום אני מביאה לכם את בן דודו האסייתי. על אותו עיקרון: הדג ושותפיו יאפו בתוך מעטפת נייר, כאשר האדים בתוך

לא נעים לי לגלות לכם כמה פעמים ניסיתי את המנה הזו במטבחי עד שהגיעה לורסיה האחרונה והממש ממש טעימה שאציג בפניכם היום.

את המרק הבא אלתרתי לאחת מארוחת השישי האחרונות שלנו, היו לי כמה דלוריות בבית והתחשק לי להכין מרק כתום, אך לחדש: לא ללכת על הכתום

על המנה הבאה יש לי פוד-קראש רציני. חיפשתי תירוצים להכין אותה כמעט לכל אירוע שאירחתי בחודשים האחרונים וכל פעם, ללא יוצא מן הכלל, היא חוסלה