האני באנס – לחמניות חמאה ודבש

לקראת ראש השנה נשאלתי אם יש באמתחתי מתכון לחלת דבש. "האמת שלא" עניתי, אך הגלגלים בראש כבר התחילו לפתוח מגירות מהעבר. תוך שניות נזכרתי ב-"האני באנס" המדהימות שהייתי מתענגת עליהן בתור ילדה בשנים שגרתי בצפון קרוליינה. "חלת דבש פחות, אבל מה דעתך על האני באנס אמריקאיים רכים וחמאתיים?" תהיתי.

אם כן, בתקופה בה משפחתי גרה בצפון קרוליינה בילדותי (שסיפרתי לכם עליה כבר במתכון של פאי הבננות, למשל), היינו נוהגים לפקוד מסעדה בשם "ראיינס" לעיתים תכופות. זו הייתה מסעדה שה-"מיין איוונט" בה הוא כביכול בר הסלטים הענקי העומד בגאון במרכזה, אך מבחינת משפחתי גולת הכותרת של ראיינס היתה דווקא סלסלת ה-"האני באנס" הרכות והחמות שהגישו עם התיישבותך בשולחן. ההגשה לוותה תמיד בשאלה: "How about some honey buns dear" במבטא עמוק של דרום ארצות הברית.

אז יצאתי למשימה לשחזר את הטעם של אותן האני באנס וגייסתי למשימה את הקונדיטורית הפרטית שלי, הלוא היא מיקה בתי בת ה-11. לאחר שלושה ניסיונות פגענו בג'ק פוט! התקבלו לחמניות עננים רכות, חמאתיות, מתקתקות (אבל רק קצת.. זוהי לחמניה מתוקה ולא קינוח) עם זיגוג עדין של חמאה ודבש, שלא ייחסר. יש שיאמרו שההאני באנס מזכירות מעט את הבריוש, הבן דוד הצרפתי – לא אתווכח עם האמור.

בארצות הברית מגישים אותן, כאמור, לצד הארוחה (כמו דינר רולס). הן מדהימות לצד מרקים, תבשילים עם רוטב וגם כמובן פשוט ככה, עם ריבה, חמאה, גבינה – או נטורל לצד כוס קפה/תה.

לא אשקר, לא מכינים אותן ב- "זבנג וגמרנו", מרגע תחילת ההכנה עד שהלחמניות נמסות בפה עוברות כמה שעות (תלוי בזמני ההתפחה שיכולים להגיע גם ל-3 שעות), אך אין ספק ששווה להתאמץ ולחכות עבורן!

עד היום העליתי כאן לבלוג רק מתכוני שמרים עם "קמח שמרים", כמו שושני השמרים שוקולד והחלות המתוקות האהובות עליי (שאם במקרה עוד לא ניסיתם את שני המתכונים האלה אני ממש ממליצה בחום). היום לראשונה, אני מעלה מתכון עם שמרים יבשים "רגילים". אני מודה שתמיד היה לי חשש משמרים, אך בעקבות המתכון הזה (ועוד כמה שבדרך..) התגברתי עליו לחלוטין, אבל רק לאחר שחקרתי את העניין לעומקו והגעתי מוכנה.

אז על רגל אחת, אשתף אתכם במשנתי בענייני שמרים: בחרתי להשתמש בשמרים יבשים, שעליהם להיות בטמפרטורת החדר. לאחר הפתיחה, יש לשמור אותם סגורים במקרר, אך חשוב להביא אותם לטמפרטורת החדר לפני השימוש. בנוסף, גם אם לפי תאריך התפוגה השמרים תקינים, יש לבדוק שאכן פעילים, ולכן נבצע את מבחן החלב בשלב הראשון של המתכון: נערבב את השמרים יחד עם מעט סוכר בחלב חמים ונניח את הקערה בצד. אם כעבור 5 דקות נוצר מעין קצף על פני החלב – ממשיכים, אם לא נוצר קצף, השמרים כבר לא פעילים ויש להתחיל מחדש עם שמרים אחרים. זהו, מכאן זהו מתכון קליל ורגיל שרק דורש המתנה משלב לשלב.

שימו לב כי ב-"מבחן החלב" על החלב להיות חמים, לא רותח ולא פושר. אם החלב חם מדי בשביל להכניס את האצבע פנימה אז הוא גם חם מדי עבור השמרים שלנו. המתכון מתאים גם ללישה במיקסר וגם ללישה ידנית. על אף שיש לי כמובן מיקסר במטבח, אני מעדיפה להכין את הלחמניות בלישה ידנית בקערה, הכי כיף.

לאחר ההתפחה הראשונה, נכין כדורים מהבצק, אותם נניח בצפיפות בתבנית המתאימה לתנור ונתפיח עוד כשעה. אני מכדררת את גושי הבצק ואז מושכת את הקצוות כלפי מטה, כך שפניו העליונים של הכדור יפים ומתוחים (הביטו בתמונות בהמשך ותבינו).

אם אתם רוצים להיות יעילים, ניתן לעשות חצי מהעבודה מראש: ערב לפני אפיית הלחמניות מבצעים את ההוראות עד שלב ההתפחה הראשונה והוצאת הבועות, מכסים בניילון ושומרים במקרר. למחרת ממשיכים משלב הכדורים, מה שיקצר לכם משמעותית את זמני ההכנה.

היכונו לריח שאינו מהעולם הזה שיתפשט בבית עם אפיית הלחמניות, באמת שאין דברים כאלה! שילוב של שמרים, חמאה ודבש – מי שימכור את הריח הזה בבקבוקים יעלה פה על דבר אדיר! וזה עוד רק הריח.. המרקם והטעם.. פשוט וואו. מאז שפיצחנו את המתכון, אפינו אותן כבר כמה פעמים נוספות, וההזמנות לראש השנה כבר החלו.

כמובן שהלחמניות הכי הכי טעימות חמות, עם יציאתן מהתנור. אך אלו נשמרות נפלא גם כמה ימים, עטופות היטב על השיש או במקרר (ואז לחמם בתנור כמה דקות לפני ההגשה). כמובן שניתן גם להקפיא ולהפשיר אותן.

מצרכים:

1 כוס חלב חמים 3%

2 ורבע כפיות שמרים יבשים

1/2 כפית סוכר

1/4 כוס דבש

1 ביצה + 1 חלמון ביצה

60 גר' חמאה מומסת

1/2 כפית מלח

בין 3 ל-3 וחצי כוסות קמח

להברשה מעל:

30 גר' חמאה

1 כף גדושה דבש

מעט שמן חמניות/קנולה לשימון

הוראות הכנה:

שופכים לקערה גדולה את החלב החמים, מוסיפים אליו את הסוכר והשמרים היבשים, מערבבים מעט ומניחים בצד למשך כ-5 דקות.

אם נוצר מעט קצף על פני החלב, ממשיכים הלאה – השמרים תקינים. אחרת, מתחילים שוב עם שמרים חדשים.

מוסיפים לקערה את רבע כוס הדבש, החלמון, הביצה, 1/2 כפית המלח, החמאה המומסת ו-3 כוסות קמח. מערבבים ולשים עם הידיים במשך כדקה עד שמתקבל בצק רך, דביק, אך לא דביק מדי, כך שאפשר ללוש אותו בקלות. אם הבצק דביק מדי, מוסיפים עוד כף קמח וכן הלאה עד שהוא רק מעט דביק וניתן לעבוד איתו בקלות. שימו לב לא להוסיף יותר מדי קמח, אנחנו רוצים בצק רך ומעט דביק.

מעבירים את הבצק למשטח עבודה מקומח קלות ולשים כשתי דקות. יוצרים מעין כדור בצק ומעבירים אותו לקערה משומנת קלות. מסובבים מעט את הבצק, כך שייעטף בשמן, מכסים בניילון נצמד ומתפיחים באיזור חמים למשך כשעתיים או עד שהבצק מכפיל את נפחו.

לוחצים מעט על הבצק ומוציאים ממנו בועות אויר.

כעת, מעבירים את הבצק למשטח מקומח קלות וחוצים אותו ל-2.

חותכים כל חתיכה ל-8, כאשר מכדררים כל "פרוסת בצק" לעיגול כמה שיותר יפה ומניחים, צמוד אחד לשני, בתבנית משומנת בחמאה (השתמשתי הפעם בפיירקס בגודל 35*25). מומלץ לכדרר את חתיכות הבצק לכדור ואז למתוח ארבעה קצוות מתחת לעיגול ולהניח.

מניחים מגבת או ניילון מעל הכדורים ומתפיחים עוד כשעה.

מחממים את התנור לחום של 180 מעלות ואופים למשך כ-18-21 דקות, עד שחלקן העליון זהוב-שחום.

בזמן שהלחמניות נאפות, מערבבים בקערה קטנה את החמאה המומסת והדבש עבור הציפוי.

עם יציאתן של הלחמניות מהתנור, מורחים מעליהן בנדיבות את תערובת החמאה-דבש.

עד הפעם הבאה,

מיכל