זוכרים שסיפרתי לכם על מרק הגריסים והירקות הביתי והמנחם שהכנתי להדלקת נרות חנוכה ההמונית והמסורתית אצלנו השנה (שכבר מונה כ-50 איש – כאשר מניין הילדים עולה בהרבה על מניין המבוגרים האחראיים)?
אז לאחר שחישבתי את מספר האנשים שיגיעו, ולמרות שהכנתי כמות כפולה מאותו מרק גריסים חורפי, החלטתי שליתר ביטחון כדאי שאכין עוד סיר של מרק אחר – הרי חורף וכולם שמחים להתחמם עם קערת מרק טוב, נכון? מקסימום יישאר ונחמם למחרת.
התלבטתי ארוכות איזה מרק נוסף להכין, לא התחשק לי להכין אף אחד מה- usual suspects שלי.. קצת נתקעתי. החלטתי לשחק אותה שפית יוצרת ולא להחליט עד הסיבוב קניות הבא שלי, לתת למצרכים הטריים לקרוא בשמי מהמדפים "Pick me" (אם אתם עוקבים מעט אחרי הבלוג אתם כבר יודעים שאי תכנון מראש מאד לא מאפיין אותי.. אפילו די מטריד אותי במובן טיפולי כל שהוא ).
מכל הירקות הרעננים והמושכים אצל אבי הירקן דווקא הכרישות הגדולות שעדיין לא פונו מהארגז של החקלאי תפסו לי את העין. אני מאד אוהבת כרישה – ירק שממש לא מוערך מספיק בעיני, ממש המוטי דניאל של ירקות השדה (בכל זאת גדלתי לצד אח בכור שרוף כדורסל..). לרוב, רואים בו כעוד סוג של בצל שנחמד להוסיף, כתוספת לבצל ושום בבסיס של קדירה או תבשיל, אבל בתכל'ס הכרישה לגמרי יודעת להיות השחקן הראשי בהצגה. קחו לדוגמא קציצות כרישה – כמעט ולא טעמתי ורסיה שלהן שלא אהבתי (את הגרסה המאד פשוטה שלי גם אעלה כאן מתישהו..). בהיריון הראשון שלי עם מיקה, אמא שלי ידעה שמנת קציצות כרישה של רביבה וסיליה תמיד יתקבלו בברכה ויעלו חיוך על פניי (עם כמה פחזניות ממולאות בקרם פטיסייר לקינוח, כמובן) – כנראה שלא סתם זהו ההיריון שהעליתי בו הכי הרבה..
לפני שאכנס לדיון המעמיק והפורה (עם עצמי) "קציצות כרישה – עם בשר או בלי?" אתמקד ואחזור למרק שלי… אם כן, קניתי את גבעולי הכרישה היפים והטריים ומיד ידעתי שפה יוכן מרק עדין של כרישה עם תפוחי אדמה, כפי שמגישים באחת המסעדות השכונתיות האהובות עליי מתחת לדירתם של הוריי בניו יורק (Atlantic Grill שמה, למי ששואל).
הוספתי כמה שחקני משנה מתבקשים כמו יין לבן, בצל, שום וטימין וקפצתי לסיר. בהמשך הערב גיליתי שמבלי להתכוון בעצם יצרתי גרסה שלי למרק וישיסואז קלאסי..Don't Mind If I Do
מה שחשוב הוא שבמבחן הטעם, המרק זכה ל A+
הקערות חוסלו ולוק-לו-קו.
מצרכים:
1/4 כוס שמן זית
2 בצלים קצוצים גס
8 כרישות יפות חתוכות לעיגולים דקים, חלק לבן וירוק בהיר בלבד
3 תפוחי אדמה מקולפים וחתוכים לקוביות
4 שיני שום קצוצות
1 כף עלי טימין (שהופרדו ידנית על ידכם.. כמו שהוסבר כאן)
7 כוסות מים רותחים/ציר עוף/שילוב של שניהם
1 כוס יין לבן יבש
"שליכטה" שמנת מתוקה
- מי שלא מעוניין שהמרק יהיה חלבי מוזמן להמיר את השמנת המתוקה בשמנת פרווה או בחלב קוקוס, שייקח את המרק לכיווני טעם אחרים, אך טובים.
- המרק ייצא טעים גם אם לא תוסיפו בכלל כל סוג של שמנת.
קמצוץ אגוז מוסקט
מלח, פלפל
הוראות הכנה:
מחממים את שמן הזית בסיר גדול.
- בדומה למרק הזה, ניתן להוסיף מעט חמאה לשמן הזית – רק ישבח את המרק.
מכניסים לסיר את הבצל והכרישה ומטגנים היטב עד שמתרככים ונהיים שקופים במשך כחמש דקות.
מוסיפים את השום ומתבלים באגוז מוסקט, מלח ופלפל ומערבבים עוד כדקה.
מוסיפים את תפוחי האדמה, מערבבים ומטגנים עוד כדקה, שתיים.
כעת מוסיפים את עלי הטימין ואת הנוזלים.
- כאמור, נוזלים = מים + יין לבן + ציר או מים + יין לבן או ציר + יין לבן.
- אם אין לכם יין לבן, לא נורא – עדיין ייצא טעים, פשוט הוסיפו עוד כוס נוזל (מים רותחים או ציר עוף).
- זוכרים את הטיפ שלי בעניין ציר עוף?
מחכים לרתיחה, מנמיכים את האש, מכסים את הסיר ומבשלים כשעה, עד שתפוחי האדמה רכים מספיק בשביל לטחון אותם (אך לא במצב צבירה מושי מדי).
טוחנים את המרק עם בלנדר מוט, מוסיפים שליכטה של שמנת, מערבבים ומתקנים תיבול.
- זה רק אני או שהמרק הזה צועק לאיזה לחם שום לצידו?!
- Just Sayin..
עד הפעם הבאה,
מיכל