קטגוריה: פרווה

את המתכון לסלט הזה קיבלתי במקרה מהגברת היפה החתומה על אצבעות השוקולד הממכרות האלה.

לקראת חג חנוכה הבא עלינו לטובה (שאצלי בבית הגיח עם הופעת הסופגנייה הראשונה על מדפי המאפייה השכונתית 😀), קבלו היום מתכון שהוא ה-"ברד & באטר"

היום אני גאה להציג בפניכם את הבורשט האסייתי שלי, הכלאה חדשה (עבורי) ומאד מעניינת: מזרח פוגש מערב, או יותר נכון מזרח רחוק פוגש את אמא

בימים האחרונים הסתיו התחיל לבצבץ לראשונה, השמיים נצבעו בגוון אפרפר אהוב ואפילו ירדו כמה טיפות של גשם.

כרובית בתנור, התוספת הנפוצה והבסיסית, שכבר כתבתי עליה בגרסה הטבעית שלה כחלק ממגש האנטיפסטי שלי, מקבלת היום טוויסט בועט בתוספת מעט מרכיבים נוספים.

בהמשך ישיר למתכון סלט החצילים והפלפלים של נינו, קבלו היום עוד פנינה ממטבחה הגרוזיני האותנטי (or shall I say – גאורגי ).

אין כזה דבר יותר מדי סלטים על השולחן. נקודה. אם אפשר שיהיו מגוונים ובצבעים שונים – מה טוב.

לפני מספר ימים, דידי, חברתה האהובה של אמי, שהיא מזמן גם חברה שלי,  באה לקפה וסיפרה על ארוחה מטורפת שבישלה בשבוע הקודם עבור חגיגה משפחתית. 

מאז שקלטתי, תוך כדי כתיבת פוסט רוטב המיסו הזה, שאיכשהו המתכון שלי לסלמון במיסו ומייפל נפל בין הכיסאות וטרם עלה בבלוג, אינני מוצאת מנוח.

היום אני גאה להציג בפניכם את בן הדוד של סלט הכרוב התאילנדי המעולה הזה (או בגרסה יותר בועטת: his brother from another mother ).

אני מאד אוהבת פטריות: אפויות, מוקפצות, ממולאות (כמו אלו), במרק (כמו זה), כשחקני חיזוק בתוך רוטב עשיר או במרכז הבמה כמו במנה שאני מביאה לכם

כבר זמן רב שמתחשק לי לרקוח איזה קוקטייל קייצי, חדש וכיפי שירענן את השבועות החמים והלחים שעוברים עליי.