לימונים כבושים

לפני כמה ימי חמישי יצאתי עם חברים טובים לסיור בשוק העתיק בעכו. היה יום שמש מהמם באמצע החורף, השוק היה יפה וססגוני, הים ברקע עשה את שלו, האנשים אדיבים והאוכל.. הו האוכל.. היה פשוט מצוין.

מהחומוס, לסלטים המיוחדים, לקובה, למרק עדשים ועד לעלי הגפן, לכנאפה ועוד ועוד. אחד הביסים המוצלחים הורכב מכדור פלאפל (או כדורי זהב כפי שהמוכר כינה אותם), שאכלנו בתוך קרעי פיתה יחד עם טחינה נוזלית, חריף ולימונים כבושים שנכבשו באותו בוקר. הביס הזה הגיע אחרי זלילה רצינית ביותר, ולמרות שחשבנו שבאמת כבר אין מקום, הוא היה כל כך טעים שחלקנו חזרנו אפילו לסיבוב שני ושלישי.

הלימונים הכבושים, שלמען האמת מעולם לא היו חביבים עלי במיוחד, הוסיפו מאד לחוויה, ומיד עלתה באוויר בקשה למתכון. לימור המקסימה רשמה את ההוראות והעבירה לכולנו בקבוצת הוואטסאפ שנפתחה לרגל הסיור.

עץ הלימונים שלנו, שגדוש בכל טוב בימים אלו, נקרא לדגל (כן, פאי לימון ולימונדה ביתית חזקים מאד אצלנו בבית בתקופה זו של השנה 😀) וצנצנת הקפה הריקה עוקרה לקראת המשימה (באותו אופן קליל כפי שעשינו לקראת הכנת הריבה הנוסטלגית הזו). שתי דקות עבודה (לא מגזימה) והצנצנת כבר עמדה בגאון. מרוואן מהשוק סיפר שהוא מגיש את הלימונים שכובש עוד באותו בוקר, אך בעיניי הם רק הולכים ומשתפרים ככל שעובר הזמן. אם תקפידו להוציא את הלימונים מהצנצנת בעזרת מזלג ולא עם האצבעות, הם גם יחזיקו לאורך זמן (אחרת החיידקים יגרמו לעובש והלכו הלימונים הכבושים שלנו).

לעניין התבלון – אני הוספתי כפית פפריקה מתוקה וכפית פפריקה חריפה למלח הגס, מרוואן, מוסיף רק חריפה – לכו על מה שמתאים לכם כמובן. אם רוצים עוד חריפות, אפשר להוסיף אפילו צ'ילי/סחוג לצנצנת. הקפידו לנער מעט את המלח הגס לפני ההכנסה לצנצנת (לא עם אצבעות חשופות – מלקחיים/מזלג/כפפות, שוב עניין הסטריליות). מרוואן לא מורה לכסות את הלימונים בשמן כפי שעושים לעיתים, אלא רק לשפוך מעט שמן חמניות לאחר הכנסת כל הלימונים לצנצנת.

הקפידו לשקשק ולנער את הצנצנת מדי פעם כך שהנוזלים (שהלימונים יילכו ויגירו עוד ועוד מהם ככל שהזמן יעבור) יתפשטו וייגעו בכל הלימונים.

כפי שאמרתי, אני הכנתי לימונים בצנצנת קפה ריקה, לכן הספיקו לי כ-2 וחצי לימונים. כמות הלימונים במתכון תשתנה בהתאם לגודל הצנצנת שתבחרו למלא. בנוסף, יש להקפיד להשתמש בלימונים בינוניים – לא הענקיים עם הקליפה העבה מאד (זאת עם הצלוליט 😀) וגם לא הקטנטנים עם הקליפה הדקה מאד.

את הלימונים הכבושים אפשר להוסיף לכל כך הרבה מאכלים – כפי שאמרתי, אני אכלתי אותם לראשונה עם פלאפל, אך גם עם חומוס טוב או בעצם בכל כריך הם ישתלבו נפלא. אפשר לקצוץ אותם ולהוסיף לסלטים, לטחון אותם לתוך רטבים (כמו בחצילים האלו למשל), לקצוץ ולהוסיף לתבשילים.. באמת שיש אינסוף אפשרויות. חוץ מזה שהצנצנת עצמה גם מאד יפה 😀.

מצרכים:

3 לימונים בינוניים מנוקים היטב (או כמה שייכנסו לצנצנת שתבחרו בה), חתוכים לפרוסות ובלי גרעינים (תשתמשו בסכין כדי לסלק אותם מפרוסות הלימונים)

1 כפית פפריקה חריפה

1 כפית פפריקה מתוקה

כוס מלח גס

כ-3 כפות שמן חמניות

צנצנת זכוכית מעוקרת

• פשוט שטפו היטב במים רותחים.

הוראות הכנה:

מערבבים בקערה קטנה את המלח יחד עם שתי הפפריקות.

בעזרת מלקחיים/עם כפפות טובלים את פרוסות הלימונים בתוך תערובת המלח, משני הצדדים. ומניחים בצד.

מנערים מעט את המלח מפרוסות הלימון ומתחילים לדחוס אותן בתוך הצנצנת, עד שהיא מתמלאת.

מסיימים עם שמן החמניות וסוגרים את הצנצנת. משקשקים אותה מעט ומניחים במקרר.

ככל שיעברו הימים הלימונים יותר ייכבשו וטעמם ומרקמם ישתנה. כאמור, ניתן לאכול כבר לאחר כמה שעות, אך אני ממליצה להתאפק כמה ימים.

עד הפעם הבאה,

😍

מיכל