
ריבת תותים נוסטלגית
באחד מבקרי חופשת הפורים האחרונה, הזמנתי ספונטנית את חברותיי לארוחת בוקר עם הילדים.
באחד מבקרי חופשת הפורים האחרונה, הזמנתי ספונטנית את חברותיי לארוחת בוקר עם הילדים.
בנה הקטן של מאיוש, חברה (ומנטורית) יקרה ואהובה שלי , גדול מיונתוש בשלוש שנים. עם ולמרות זאת יש ביניהם חיבור מדהים. יונתן בכל רגע נתון
בפוסט הראשון ראשון של הבלוג, שיתפתי אתכם באהבתי לערמונים: כיצד ריח הערמונים בתנור מתפשט ברחבי הבית וכל מה שחסר זה כוס יין חם וסערה גדולה
כבר תקופה ארוכה שיש לי מטרה ברורה להשיג את המתכון של החומוס המפורסם של עמית השריף (אותו אחד שסיפרתי לכם עליו פה).
זוכרים שסיפרתי לכם על מרק הגריסים והירקות הביתי והמנחם שהכנתי להדלקת נרות חנוכה ההמונית והמסורתית אצלנו השנה (שכבר מונה כ-50 איש – כאשר מניין הילדים
כשאני מגישה את הסלט המפתיע הזה לשולחן, לרוב אין לאורחיי מושג מה המרכיב העיקרי והמשמעותי של הסלט הזה. תמיד הם מופתעים לגלות כי מדובר בפירורים
כפי שסיפרתי לכם בפוסט של הפשטידת פסטה, תרד וגבינות, יש באמתחתה של אמי כמה מתכוני מרקים משגעים שחוזרים לככב כל שנה עם בוא מזג האוויר
מה דעתכם על מרק קטיפתי, קליל ומהיר, שיחמם את הגוף ומיד יחבר אתכם לתחושת פוך-גשם-אח בוערת?
חברתה של אמי, ניצן, היא המארחת האולטימטיבית. המוטו שלה הוא: לפנק, לפנק ולפנק עוד קצת.
ותהיו מעודכנים בכל פעם שאני מעלה מתכון חדש