קטגוריה: חלבי

היום אני שמחה להציג בפניכם סלט פרשי ומעולה, שיש לי עליו קראש רציני לאחרונה. סלט שזועק את המילה "רענן" לכל עבר – אם ביוגורט החמצמץ

בעקבות עונת ה-"קראמבלים" שהכתה בי בחורף (הייתי בסבבים של הכנת קראמבל בננות, קראמבל פירות – עם פירות יער וקריספ התפוחים המצוין), התחשק לי לקחת את

באחד מסופי השבוע האחרונים נכנס בי חשק להכין קינוח בהשראת גלידת הבייגלה-שוקולד המפורסמת והמסוכנת ביותר בעולם של גולדה/אניטה. ניצלתי הזדמנות של ארוחת ערב אצל מארין

כבר הרבה זמן שלא היה לנו כאן פוסט המקבץ כמה מתכונים מומלצים מאותו סוג – כמו פוסט המרקים, פוסט העוגות הבחושות, פוסט מתכוני העוף, פוסט

על עוגת המצות המפורסמת של גליה שמעתי כבר לפני כמה שנים ממיטל ורק השנה, לקראת פסח יצא לי להכין אותה לראשונה (זאת אגב אותה גליה

את המתכון למצה בריי, או בשמו המעוברת "מציות", אמי ירשה מאמה, סבתא ריקה ז"ל. אמי מספרת שסבתי הייתה מכינה מצה בריי לאורך השנה, ולא רק

את התוספת המושחתת הבאה קרנונה הכינה עבור ארוחת שחיתות מפנקת שערכנו בהתאם לתו הסגול. הגראטן הנוסטלגי קרא בשמי מהצד השני של השולחן ופשוט הייתי חייבת

חברתי נתי, האמריקאית הנצחית של החבורה, מאוהבת בכל מה שאיכשהו קשור ליונייטד סטייטס אוף אמריקה (נא לומר במבטא בוסטוני כבד בבקשה ). לא בכדי, היא

את המתכון הבא מצאתי כתוב בכתב יד במחברת מתכונים ישנה של שכנה יקרה שנפטרה בשיבה טובה. מבחינתי, ספרי מתכונים "של פעם" הם אוצר יקר מפז,

איך ייתכן שעדיין אין מתכון לבנופי פאי בבלוג? פאי בננה-טופי-קצפת מתוק עד כדי סכרת, אבל הכי טעים שיש! מדובר בתקלה חמורה – אין ספק.

כחלק מוועדת התרבות של היישוב בו אני גרה (כן, כן ), הרגשתי שחייבים בתקופת הקורונה היבשה הזו לחשוב על משהו שבכל זאת אפשר לעשות, משהו