קטגוריה: מרק

טום קא גאי, מרק העוף התאילנדי המבוסס על חלב/קרם קוקוס, אהוב עליי אפילו יותר ממרק הטום יאם הידוע. התאהבתי בו באחד מביקוריי בתאילנד, אמי ואני

זכור לי החורף בו הרגשתי כי כולם סביבי מבשלים רק מרק בצל, הרגשה שהביאה אותי לעלות את הוורסיה שלי (מוצלחת ביותר, אם יורשה לי לומר

לקראת סוף אחת משיחותיי האחרונות עם דידי, היא שאלה כבדרך אגב: "את המתכון למרק ג'ינג'ר שלי כבר נתתי לך?", "מרק ג'ינג'ר?!" עניתי בסקרנות נלהבת "לא!

המרק החורפי והעשיר שכבר אספר לכם אודותיו, אינו עומד בהגדרה הקלאסית של מרק הבורשט. אך מנגד, בורשט הוא מרק שיש לו כל כך הרבה אינטרפרטציות

אחד המאכלים שילדיי הכי אוהבים לאכול הוא קוסקוס עם מרק. לרוב הם אוכלים את הקוסקוס יחד עם מרק העוף הקבוע שלנו– כל אחד והמנה הקבועה

לפני מספר שבועות, הרבה לפני עידן הקורונה, אירחנו לארוחת חברים נוספת בביתנו. מסורת שכיף לחזור אליה מדי פעם, בה כל אחד מביא מנה שבישל ומבלים

את המרק הבא אלתרתי לאחת מארוחת השישי האחרונות שלנו, היו לי כמה דלוריות בבית והתחשק לי להכין מרק כתום, אך לחדש: לא ללכת על הכתום

המרק הבא הוא הגרסה של דודתי זיוה (שמוכרת לכם מסלט הגזר הזה) למרק כתום. כזכור לכם (יומרני מדי מצידי?), הגרסה של אמי (שכבר לפני שנים

מאז שפתחתי את הבלוג, לפני כמעט שלוש שנים ( R-E-S-P-E-C-T) קיבלתי בקשות חוזרות ונשנות לעלות מתכון של מרק עוף טוב ללא אבקת מרק. היום, סוף

על המנה הבאה קראתי באתר של הניו יורק טיימס בשיטוט לילי בטלפון (מוכר למישהו? 😀) ותוך שניות ידעתי מה אני מכינה לארוחת הערב למחרת.

על המרק הצונן והמרענן הבא סיפרה לי שרה'לה האלופה, אותה אחת החתומה על סלט אטריות השעועית הקליל והנפלא, אליו אני נהנית לחזור פעם אחר פעם.