קטגוריה: מאפים

היום אשתף אתכם בהתמכרות החדשה והכל כך מסוכנת אצלנו בבית – הפוקאצ'ה! אין אחד שלא מתאהב בה: רכה ואוורירית מבפנים, קריספית ושומנית מבחוץ (בקטע הכי

רק לאחרונה גיליתי, כי אם מישהו היה מציע לערוך הצבעה על החג הטעים ביותר בלוח השנה העברי, רבים מהסובבים אותי היו שמים בראש הטבלה את

בפעם הראשונה שראיתי את המאפה הזה נדלקתי מיד על צורתו – מאפה שמש (מכאן שמו..) עם קרניים שקורעים ומנשנשים, והחלטתי שחייבת בהקדם להעלות לכאן ורסיה

בעקבות עונת ה-"קראמבלים" שהכתה בי בחורף (הייתי בסבבים של הכנת קראמבל בננות, קראמבל פירות – עם פירות יער וקריספ התפוחים המצוין), התחשק לי לקחת את

כבר הרבה זמן שלא היה לנו כאן פוסט המקבץ כמה מתכונים מומלצים מאותו סוג – כמו פוסט המרקים, פוסט העוגות הבחושות, פוסט מתכוני העוף, פוסט

עוגת זוקיני? מה זה? סוג של פשטידה?! עוגה, עוגה! מה את אומרת..?

את התוספת המושחתת הבאה קרנונה הכינה עבור ארוחת שחיתות מפנקת שערכנו בהתאם לתו הסגול. הגראטן הנוסטלגי קרא בשמי מהצד השני של השולחן ופשוט הייתי חייבת

את המתכון הבא מצאתי כתוב בכתב יד במחברת מתכונים ישנה של שכנה יקרה שנפטרה בשיבה טובה. מבחינתי, ספרי מתכונים "של פעם" הם אוצר יקר מפז,

בהמשך ישיר לפוסט של העוף המטוגן, בו התרפקתי על זיכרונות ילדות מהשנים שגרה משפחתי בצפון קרוליינה, היום אני משלמת לכם חוב בדמות הביסקיטס המפורסמים שהיינו

באותו אחר הצהרים חורפי בו אמי ואני שחזרנו במטבחי את מרק הבורשט הצמחוני שלה, קפצו לביקור גם דודתי זיוה ושתי בנותיה.

לחם תירס הוא אחד המאפים האמריקאים היותר ידועים, אותו אוכלים בעיקר לצד המנה העיקרית, למרות שהוא גם קצת קינוח. נהוג להגישו לצד ברביקיו טוב וקולסלו,

שמעתי על מנה של סלמון עטוף בפילו לפני שנים רבות, הרבה לפני שבישול הפך לכה מרכזי בחיי.  אחת מחברותיה של אמי שיתפה, שכשהיא רוצה להרשים