קטגוריה: מאפים

לפני כמה חודשים יצא לי לשוב ולסייר בשוק מחנה יהודה האגדי, על כל צבעוניותו, ריחותיו ומטעמיו, ונתקלתי שוב בקיגל מופלא שטעמתי בעבר בסיור מודרך בשוק

טארט טאטן הוא בהחלט אחד הקינוחים האהובים עליי בעולם. כשאני חושבת על זה, ממש מדובר במחדל גדול שעד היום, כמעט שלוש שנים לתוך הבלוג, ועדיין

לפני כמה שבועות נפלתי על דינה דודתי עם זיכרון לעוגה יבשה נפלאה שאמה רבקה נהגה להכין (יצא לי לספר לכם על רבקה כבר במתכון של

העוגה הבאה שייכת לז'אנר של העוגות הבחושות והמנחמות שממש מתחשק לצד כוס הקפה שלנו. עוגה עשירה בטעם של שקדים ווניל בתוספת נגיעות של תפוז שמגיעות

הביסונים החמקמקים האלה קרצו לי לראשונה מ-"שולחן הילדים" בארוחת ערב שהוזמנו אליה אצל עדידס ושי. לא שיש לי טענות לאוכל המצוין שהוגש ב-"שולחן המבוגרים", אך

הפשטידה הבאה היא אחת הקלות והמוצלחות – מכינים אותה צ'יק צ'אק, בקערה אחת, וכעבור שעה וקצת נהנים בלי רגשות אשם (רק 1/3 כוס שמן זית

חברים וחברות, היאספו נא סביב. יש לי משהו לספר לכם: עוגת השוקולד שכבר אפרט אודותיה עומדת להיכנס לפנתיאון הקינוחים שלכם, לא פחות. מדובר בעוגת השוקולד

כפי שיצא לי לשתף אתכם בעבר (למשל בפוסט של הבננה קרים פאי), בילדותי גרתי שנתיים בצפון קרוליינה שבארצות הברית. ארצות הברית האמיתית, ארץ הג'אנק פוד

היום אני שמחה להציג בפניכם את אחת העוגות היום יומיות האהובות ביותר על הילדים שלי. עוגה שלמרות הסוכר, הקמח ושאר החשודים המיידים שבעוגות בחושות, בכל

החורף הגיע בשעה טובה ואיתו מגיעים החשקים (לפחות אצלי) לתבשילים מעט כבדים יותר, מנות מנחמות וריחניות שמתחשק לחפור בהן עם כף גדולה.

היום אני גאה מאד להציג בפניכם, באיחור מכובד ביותר, את מגש הבליני המפורסם של אמי. לעיתים קרובות אמי פותחת את האירוח במגש זה שהוא יפה