קטגוריה: מרקים

לפני מספר שבועות, הרבה לפני עידן הקורונה, אירחנו לארוחת חברים נוספת בביתנו. מסורת שכיף לחזור אליה מדי פעם, בה כל אחד מביא מנה שבישל ומבלים

את המרק הבא אלתרתי לאחת מארוחת השישי האחרונות שלנו, היו לי כמה דלוריות בבית והתחשק לי להכין מרק כתום, אך לחדש: לא ללכת על הכתום

זוכרים את פוסט הורניקס האגדי? (איך אפשר שלא?  אחד הפוסטים הכי נקראים כאן בבלוג, שכמעט בכל רגע נתון ישנו מישהו צופה בו איפשהו בעולם) אותם

המרק הבא הוא הגרסה של דודתי זיוה (שמוכרת לכם מסלט הגזר הזה) למרק כתום. כזכור לכם (יומרני מדי מצידי?), הגרסה של אמי (שכבר לפני שנים

מאז שפתחתי את הבלוג, לפני כמעט שלוש שנים ( R-E-S-P-E-C-T) קיבלתי בקשות חוזרות ונשנות לעלות מתכון של מרק עוף טוב ללא אבקת מרק. היום, סוף

על המרק הצונן והמרענן הבא סיפרה לי שרה'לה האלופה, אותה אחת החתומה על סלט אטריות השעועית הקליל והנפלא, אליו אני נהנית לחזור פעם אחר פעם.

בהמשך למרק חצילים וקארי המעניין והקטיפתי, היום אני מקיימת את הבטחתי ומתכבדת להציג בפניכם מרק נוסף מאותה חוברת מרקים קסומה של הגברת רינה פרנקלין ז"ל.

לפני מספר שבועות הוריי הוזמנו לארוחת ערב אצל דידי, אותה מקסימה שחתומה על תפוחי האדמה קווץ'. אמי סיפרה לי כי הם פתחו במרק קטיפתי, טעים

באותו בוקר חורפי בו ליאלי לימדה אותי להכין את הבשר בטחינה, היא גם הראתה לי כיצד היא מבשלת את המרק עדשים החלק והפשוט שהם נוהגים

בתקופה האחרונה יצא לי לאכול הרבה מרקי בצל. כמעט בכל פעם שהוזמנו לחברים לאחרונה, הוגש לנו מרק בצל. כל פעם בגרסה מעט שונה, אבל תמיד

בדומה לבצק עלים ממולא בשר, לסלט חסה , לפשטידת הפסטה, התרד והגבינות ולעוגת הפירות הבחושה, גם המרק הכתום הבא משתייך לקבוצה האקסקלוסיבית של המנות שהולכות