גבינת עיזים אפויה עם ריבה
כשהייתי צעירה (יותר, אני עדיין צעירה ), בימיי התל אביביים, היה בית קפה קבוע שחברותיי ואני אהבנו לפקוד, בעיקר בשעות הקטנות של הלילה כמובן, אבל
כשהייתי צעירה (יותר, אני עדיין צעירה ), בימיי התל אביביים, היה בית קפה קבוע שחברותיי ואני אהבנו לפקוד, בעיקר בשעות הקטנות של הלילה כמובן, אבל
ספנקופיטה הוא הבורקס היווני הקלאסי, עם תרד וגבינה, אותו יזהה בקלות כל מי שביקר ביוון או בקפריסין. לרוב מוכרים אותו בריבועים גדולים והוא אחד מאותם
את הטייק אוף הזה למלנזנה הקלאסית אלתרתי בביקורי האחרון באיטליה, לשם נסעתי עם חברותיי האהובות. בישלנו יחד ארוחת בראנץ' מפנקת והחציל שישב על הסלסלה בשולחן
את הסלט הצבעוני והפריך הבא מארין אכלה כשהוזמנה לחברים לארוחת צהרים, וכמו החברה שהיא, מיד יצאה לחקור מה בדיוק קורה שם בקערה, כדי לדווח אחורה
קשה מאד להפגין איפוק עם יציאתן מהתנור של לחמניות הבצל המדהימות הללו. קודם תרגישו בריח המשכר שמתפשט ברחבי הבית ואחר כך יגיע רגע בציעת הלחמניה
במידה ועדיין לא ניסיתם את השילוב ההרמוני של פירות הדר ואבוקדו, נכונה לכם הפתעה נעימה במיוחד. הפעם נשדך בין אשכולית אדומה יפיפייה ועסיסית לאבוקדו האהוב,
לאורך השנים עלו בבלוג כבר לא מעט מתכוני בורקס שונים ומגוונים, אך איכשהו הבורקס האישיים הכי "בייסיק", פשוטים, כיפיים וטעימים עדיין לא. עד היום. בורקסים
אחד הזיכרונות הקולינריים המוקדמים שיותר חרוטים בראשי הוא מאחד הביקורים הראשונים שלי בניו יורק, כשנסענו אמי ואני לטיול בנות הראשון שלנו. פתחנו כל בוקר בתפוח
אז אתמול ציינו את ט"ו בשבט, מתבקש שאעלה פוסט שמרכז מתכוני פירות יבשים, שיש כאלה ואפילו טובים מאד כאן בבלוג… אבל כשהתיישבתי לרכז פוסט שכזה
שקשוקה היא אחת המנות הכי פופולריות וישראליות שיש (עוד ייבוא מוצלח שהגיע לכאן עם העליות השונות..). לא תמצאו מסעדה המגישה ארוחת בוקר שאין לה שקשוקה
כבר כמה שנים שגם אני מחזיקה בדעה כי קולורבי אפוי הוא סוג של זהב קולינרי. כמובן, שכמו במקרה של רבים אחרים, גם אהבתי לקולורבי האפוי
לפני מספר שבועות התחשק לי לפנק את חבריי בארוחה מושחתת ושווה. לקראת המאורע קפצתי לחנות גבינות שאני אוהבת במיוחד ונתתי לחומרי הגלם שם לעזור להרכיב
ותהיו מעודכנים בכל פעם שאני מעלה מתכון חדש