חג החנוכה הקרב ובא הוא אחלה תירוץ לחמם סיר גדול של שמן ולהכין לוקומדס – סופגניות יווניות קטנות ושובבות, אותן היוונים מגישים בחגיגות או בסיום ארוחות חשובות, עם זילוף נדיב מאד של דבש מעל.
סטלה, הבשלנית היווניה המעולה, שסיפרתי לכם עליה במתכון של הפטה המופלאה הזו, שיתפה אותי שהם נוהגים לחגוג את הבציר הראשון של שמן הזית עם מגש גדול של לוקומדס. היא סיפרה את האנקדוטה הזו כדי להמחיש עד כמה מדובר במאכל של שמחות, מה שרק גרם לי לחבב את הסופגניות הקטנות והשובבות אפילו יותר, כך שכבר היה להן מקום חם בליבי מבעוד מועד.
הכנת בצק הלוקומדס קלה עד מאד, מערבבים את כל המצרכים בקערה אחת, ללא מיקסר, עוטפים את הקערה ומניחים במקום חמים למשך שעה. כאשר הכנו יחד את הלוקומדס במטבח ביוון, בישלנו במקביל את פודינג האורז הזה, אז פשוט הנחנו את קערת הבצק התופח לצד הפודינג, שהתבשל לאיטו על הגז, מה שעזר להתפחה (תודו שעשיתי לכם חשק לשבת חורפית כרגע). ביום שמשי מומלץ להניח את קערת הבצק המכוסה בשמש לשעה, מה שיעשה את העבודה גם כן (אך באופן פחות רומנטי 
).
סטלה טיגנה את הלוקומדס בשמן זית, אני מטגנת בשמן חמניות ניטראלי. אני יודעת שיש דיונים ואסכולות שונות בעניין טיגון בשמן זית, כן או לא.. המון דעות לכאן ולכאן… לבחירתכם.
טכניקת הכנסת כדורי הבצק לסיר השמן החם היא החלק ה-"טריקי" במתכון הזה, אבל רק אם אתם רוצים להיות נאמנים למקור. בעיקרון, אפשר להשתמש בשתי כפות רטובות (אותן נכניס לכוס מים בין לבין) ועדיין יתקבלו אחלה לוקומדס, אולי קצת פחות יפים. אם אתם רוצים לעשות זאת בדרכה של סטלה, יהיה שילוב של תלישת הבצק עם כף יד רטובה, לחיצת הבצק ואסיפת הבצק עם כף על ידי היד השניה (תציצו בתמונות ותבינו.. אחרי כמה ניסיונות, קולטים את הרעיון). כשהסופגניות בשמן החם, מסובבים מדי פעם, כך שיזהיבו וישחימו קלות מכל הכיוונים, ורק לאחר מכן מעבירים לצלחת מרופדת נייר סופג לספיגה קצרה ומשם לצלחת הגשה.
מזלפים דבש בנדיבות רבה מעל הלוקומדס (כפי שעשינו בפטה המטוגנת, ליוונים חיבה גדולה לדבש שלהם ) ומגישים מיד. הכי חשוב לאכול את הלוקמדס בעודם חמים וטריים, אז הם הכי טעימים… הרי כולנו יודעים שסופגניה ישנה היא אחד המאכלים היותר מבאסים.
ישנה אפשרות להמיר את הדבש בהמון אבקת סוכר (תמיד אופציה טובה) או בנוטלה/ריבה/ממרח אהוב אחר (אופציה אהובה מאד על ילדיי). סטלה הגישה לנו גם לוקומדס מלוח, עם המון גבינת פטה מפוררת.. חייבת להתוודות שלי זה פחות עשה את זה.. אבל זו בהחלט אלטרנטיבה.
אם אתם מכינים לכמות גדולה מאד של אנשים, אני ממליצה מראש להכפיל כמויות.
מצרכים:
1/2 ק"ג קמח
2 כוסות מים פושרים
9 גר' שמרים יבשים (1 כף)
1 כף דבש
1/2 כפית מלח
שמן לטיגון עמוק
להגשה:
דבש
או
אבקת סוכר/נוטלה/ריבה/ממרח אהובה אחר
הוראות הכנה:
מכניסים לקערה גדולה את המים הפושרים, השמרים והדבש ומערבבים היטב בעזרת מטרפה.
מוסיפים את הקמח ומערבבים היטב עד שנוצר בצק אחיד.
מערבבים פנימה את המלח, מכסים עם ניילון נצמד ומעליו פורסים מגבת מטבח. מניחים במקום חמים למשך שעה.
מחממים סיר עם שמן (שמן זית או חמניות) לטיגון עמוק ומכינים כוס עם מים וכף לצד הכיריים.
כשהשמן רותח (אפשר לבדוק עם קצה של כף עץ – אם מיד נוצרות בועות סביב מקל העץ, אפשר להתחיל) מתחילים בהכנה:
מניחים יד רטובה על פני הבצק ולוקחים חופן קטן ממנו, מאגרפים מעט את היד כך שמעט בצק יוצא מצידי האגרוף.
עם היד השניה, בעזרת כף, אוספים את הבצק שיצא ומכניסים לסיר השמן החם.
חוזרים על הפעולה עד שהסיר מתמלא בכדורי בצק קטנים ולא צפופים.
בעזרת כף מחוררת בודקים שהסופגניות מיטגנות באופן שווה מכל הצדדים.
את הסופגניות שהשחימו קלות מוציאים בעזרת הכף המחוררת לצלחת מרופדת נייר אפייה.
ממשיכים באותו אופן, עד שמסיימים את הבצק.
מעבירים את הלוקומדס לצלחת הגשה, מזלפים מעל דבש בנדיבות ומגישים מיד.
במקום דבש אפשר לפדר באבקת סוכר או לזלף מעל ממרח אהוב.
עד הפעם הבאה,
מיכל
