סלמון עם ג'ינג'ר בצל ירוק ושומשום

עד לפני כמה שנים (האמת, שמפה לשם, עברו כבר די הרבה..), לא הייתי מתעסקת בבית עם דגים.

מאד נהניתי לאכול אותם בחוץ, במסעדות, אצל אמי, אצל חברים.. אבל בבית נמנעתי. כנראה שריח הדגים מהקניות בשוק בחיפה עם סבי וסבתי, עשה את שלו, והשאיר חותם עוד שנים לאחר מכן.

בילדותי, כשהיינו מגיעים ארצה בחופשים (כאשר משפחתי התגוררה בחו"ל, כפי שסיפרתי לכם פה), לעיתים תכופות היינו ישנים בדירתם של סבי וסבתי (משני הצדדים), שגרו באותה שכונה בחיפה, במרחק רחוב וחצי אחד מהשני.

לסבא מישה וסבתא מרים (שכבר סיפרתי לכם עליה בפוסט ה-ורניקס) היה יום קבוע בו הלכו לשוק, כל פעם בדיוק לאותם דוכנים – את הירק רכשו אצל אחד, את המלפפונים הקטנים והקשיחים לחמוצים של סבא שלי אצל השני (לצערי הרב, לא הספקתי לקחת ממנו את המתכון המנצח לפני שהיה מאוחר מדי), את הבשר אצל אחר (כמובן שאת הבשר סבי טחן בעצמו בבית לאחר שבחן אותו עם זכוכית מגדלת.. "מיכלי את לעולם לא יודעת מה דוחפים לך בבשר טחון!").. והיה את דוכן הדגים – התחנה היחידה שממש לא סבלתי. כל הדגים הסתכלו עליי במבט כועס ולא מרוצה והריח.. הו הריח.. לא עזב אותי שעות רבות.

טוויסט בעלילה התרחש כאשר בוקר אחד אחי הבכור, אויבי המושבע בשנים ההן, עשה שימוש בנקודת התורפה שלי – דגים. אלו היו ימים של חופש גדול, אני הייתי בערך בת 7 והפרחח בן 10. שהינו בביתם של סבא מישה וסבתא מרים וקיבלתי wake up call מקורי במיוחד. לאחר כמה נענועים בכתף וקריאות בשמי, פקחתי את עיניי רק כדי לפגוש במרחק מילימטרים בודדים מפרצופי את מבטו הקפוא של דג שלם, מת עליו השלום ומסריח. אין ספק כי כל השיכון שמע את צרחותיי באותו בוקר. מיותר לומר שרגע זה נכנס לפנתיאון המשפחתי ולעולם לא יישכח.

ואם תהיתם – אז, אל דאגה, ממש לא נשארתי חייבת .

למרות חוויות האנטי דגים האלו בילדותי, האהבה לאוכל והרצון לנסות מתכונים חדשים דחקו בי לעשות את הצעד וסוף סוף לבשל בעצמי מנת דג. הראשון שיצא מתנורי היה נתח שלם של סלמון בתנור – מאכל שהתגלה כאחת המנות שהכי קשה לפשל בהם. הבנתי מהר מאד כי הכנת דגים = איזי פיזי. השארתי את טראומת העבר – בעבר.

מאז אין דג שלא ניסיתי והכנתי – בתנור, במחבת, מפורר, שלם, סביצ'ה, סשימי… הכל הולך ומתקבל בברכה! קחו למשל את פשטידת הלברק והחריימה שהיום הם קבועים אצלנו בבית.

עם כל הגיוון והשפע הקיים בחנויות הדגים, תמיד אני שמחה לחזור למתכון כיפי של נתח סלמון בתנור (נתתי לכם כבר אחד, זוכרים?). המנה הבאה לקוחה מספרה הנפלא של לימור לניאדו-תירוש  – מנה עיקרית (עם קומץ שינויים והתאמות שלי). הכנתי אותה כבר כמה פעמים וכל פעם השריקות וקריאות ההתפעלות לא איחרו להגיע. הג'ינג'ר, הבצלים והתבלינים מתקרמלים יחדיו לציפוי חריף מתוק ועוקצני – שילוב מדהים לבשר הסלמון הורדרד והבשרני.

מדובר במנה מרשימה שמתאימה מאד לאירוח, חג או כל ארוחה חגיגית. הכנתי אותה לאחרונה בביקורי האחרון בניו יורק, ב- election dinner שאמי ואני ערכנו – כצפוי, גם שם נרשמו תגובות נלהבות ביותר (הרבה יותר נלהבות משל תוצאות הבחירות זה בטוח..).

יתרון משמעותי של מנה זו הוא שאפשר להכין את הרוטב ולהרכיב את המנה מראש (ביום הארוחה) ואז כל שנשאר לעשות הוא להכניסה לתנור, לזרות את השומשום השחור והלבן ולהגיש.

מצרכים:

ועוד אחת עם ניו יורק ברקע :

נתח סלמון טרי ושלם

1/2 כוס שמן זית

1 שורש ג'ינג'ר גדול (או 2 בינוניים) פרוס לגפרורים דקים

• קלפו את הג'ינג'ר ופרסו אותו לפרוסות דקות.
• את הפרוסות חתכו לגפרורים.
• את הגפרורים הגדולים חתכו לחצי, על מנת שרוב הגפרורים יהיו בערך באותו גודל.
• את קליפת ושאריות הג'ינג'ר (תמיד יש כמה "בלוטות" שלא משתמשים בהם) הכניסו לקנקן מים רותחים עם לימון ודבש. אם כבר, אז כבר .

7 בצלים ירוקים פרוסים לעיגולים דקים (הלבן ורוב הירוק)

2/3 כוס רוטב סויה

6 כפות סוכר לבן

1 כפית פלפל לבן

1/2 כפית שבבי צ'ילי

1 כפית מיץ לימון/ליים

2 כפות שומשום שחור

2 כפות שומשום רגיל

אופציונאלי להגשה: 6-8 בצלים שלמים

הוראות הכנה:

מחממים את שמן הזית במחבת על להבה בינונית ומוסיפים את גפרורי הג'ינג'ר ואת עיגולי הבצל ירוק. מטגנים כ-3 דקות, תוך כדי ערבוב מדי פעם.

מוסיפים למחבת את הסויה, הסוכר, הפלפל הלבן והצ'ילי, מערבבים ומביאים לרתיחה.

מנמיכים את האש ומבשלים ללא מכסה כ-10 דקות נוספות בבעבוע עדין, בוחשים מדי פעם.

מכבים את האש ומוסיפים את מיץ הלימון/ליים. מצננים.

מניחים את נתח הדג (עם העור כלפי מטה) על תבנית תנור מרופדת בנייר אפייה או ישירות בתבנית הגשה משומנת בשמן זית, המתאימה לתנור.

• יש אפשרות לקנות מראש נתח דג ללא עור. אני אוהבת להכין את הדג עם העור (כלפי מטה) ולאחר הבישול לנתק את בשר הדג בקלות מהעור. לשיקולכם.
• אם רוצים לשדרג את ההגשה: לפני הנחת הדג על התבנית מפזרים את גבעולי הבצל הירוק על התבנית ומניחים את נתח הדג מעליהם.
• כמובן שניתן להכין נתחי סלמון אישיים במקום נתח אחד הגדול. במצב זה, הורידו את זמן האפיה בכ-10 דקות.

יוצקים ומורחים את הרוטב, שהספיק להצטנן, על הדג טוב טוב, עוטפים בנייר אלומיניום ומכניסים למקרר לכשעתיים (אפשר יותר, ומניסיון יכולה לומר שגם שעה עושה כאן את העבודה ).

• חשוב לא לשפוך את הרוטב בעודו חם על הסלמון, על מנת לא לבשלו.

מוציאים את התבנית מהמקרר ומחממים את התנור ל-200 מעלות.

אופים את הנתח כ- 20-25 דקות.

• תציצו פנימה בחלק הכי עבה של הסלמון לראות אם מבושל מספיק.
• לטיפים נוספים בנוגע לאפיית סלמון ואיך יודעים מתי מוכן תציצו בתחתית הפוסט הזה.

מפזרים את שני סוגי השומשום מעל הנתח ומגישים מיד.

• מזהים לצד הסלמון החגיגי שלנו את פשטידת הפסטה העשירה הזו ואת סלט החסה המנצח וסלט העגבניות עם הטוויסט הזה?
• עוד מנות של touchfood שהוגשו באותו ערב וקצרו מלא מחמאות היו: קממבר בתנור – שהכנו אותו הפעם עם ריבת פירות יער ואגוזי מלך (שיגעון!) וקראמבל פירות יער (שיש בשפע רב בניו יורק) היסטרי!

עד הפעם הבאה,

מיכל