עוף במלח

את מנת העוף הזו אמי מכינה כבר שנים.

אשתף אתכם כי בצעירותי, לא ממש אהבתי עוף. אפשר לומר שהוא פשוט שיעמם אותי.

אם הייתה אפשרות אחרת בתפריט או על השולחן, היא כמעט תמיד קרצה לי יותר ממנת העוף De Jour. באותו אופן, במשך תקופה ארוכה ביותר, התעלמתי ממנת העוף אותה אני מביאה לכם היום. זאת במיוחד לאור העובדה, שהעוף כאן הוא די בגרסת ה- what u see is what u get, ללא הסוואה של איזה רוטב עשיר ומגרה או תוספת מעניינת שתתפוס את העין ובלוטות הטעם.. כלומר, למיכל הפרגית לא הייתה סיבה אטרקטיבית מספיק להתייחס למנה זו.

עד שלפני כמה שנים, בלית ברירה, טעמתי מהעוף במלח: הגעתי מורעבת עם ילדיי לארוחה ספונטנית אצל הוריי. די התבאסתי לגלות את שני העופות משתזפים להם בתנור.. פנטזתי בראשי ובקיבתי על מנות אחרות של אמי. אחרי בירור קצר הבנתי, כי האופציות החלופיות אינן רבות ושעוף במלח איט-איז לארוחת צהרים זו.

תקשיבו – הייתי בשוק.

איך לא אמרו לי קודם שזה כל כך טעים?!

מדובר ממש במקרה של הטעייה. או מרמה. או משהו בסגנון . הרי מדובר בעוף שנראה הכי "סתמי" בעולם, אין כאן כמעט תיבול, אז איך לעזאזל הוא כל כך עסיסי, רך ומלא בטעם?

חברים, מדובר בקוסם. המלח הגס הזה לא נופל מדיויד קופרפילד בכבודו ובעצמו.

כל שעליכם לעשות הוא לרכוש עוף שלם (מודה שלא יוצא לי לעשות זאת לעיתים קרובות), להתייחס אליו דקה אחת בלבד (לא צוחקת) וכעבור שעה וחצי ליהנות ממנה עיקרית ברמת ה-"ללקק את האצבעות".

מצרכים:

1 שקית נייר מלח גס

1 עוף שלם (עם העור) שטוף ומיובש עם נייר סופג

• אני קונה עוף ללא אנטיביוטיקה.

1 לימון גדול פרוס לפרוסות, עם הקליפה אך בלי הגרעינים

1 בצל לבן חתוך לרבעים

כ-3 כפות שמן זית

• לא טעיתם, אין כאן מלח, פלפל או אף תיבול אחר.

הוראות הכנה:

מחממים את התנור לחום של 200 מעלות.

מרפדים תבנית תנור בנייר אפייה ומניחים את העוף באמצע התבנית, עם החזה כלפי מעלה.

דוחפים לפתח התחתון של העוף (שלא נקרא לו בשמו מטעמי נימוס ותיאבון ) את פלחי הלימון ורבעי הבצל.

שופכים את שמן הזית על עור העוף, עוטפים ומעסים עם הידיים.

כעת, מפזרים את המלח סביב שולי התבנית, כך שגבישי המלח לא ייגעו בעוף, אלא יהוו מעין מסגרת עבורו (מאד יכול להיות שלא תזדקקו לכל השקית של המלח הגס).

מכניסים לתנור לכשעה וחצי עד שהעוף זהוב וריחני.

1. המנה הזו מאד מתאימה גם לארוחת צהרים לילדים – אני מפרקת להם ביסים רכים ועסיסיים של עוף לצד תוספת כלשהי (כמו פתיתים או אורז) וירק – והם מסודרים (אלולו לא מוותרת על טבילת העוף בקטשופ כמובן.. אבל לא נהיה קטנוניים ).
2. אצלנו אין יותר מדי קונים לחזה היבש (יחסית..) של העוף. אני מכירה כמה אנשים (מוזרים) שדווקא החלק הזה הוא האהוב עליהם – תהיו בטוחים שאותם אנשים אוהבים את הסטייק שלהם ברמת צלייה של סוליה (געגועיי לסבא מישה שלי). גלשתי..
3. אז מה עשיתי עם חזה העוף? קצצתי אותו קטן קטן עם סכין, הכנסתי לקערה בתוספת שליכטה של מיונז, שליכטה של חרדל (הפשוט הצהוב של תלמה) ומעט אבקת קארי צהובה – ערבוב קל והרי לכם סלט עוף קר טעים שלגמרי סוגר פינה של ארוחת צהריים או ערב קלה, יחד עם סלט וכמה צנימים (או שנשלח כטייק אאוט ליעלי ההיריונית שלי).

עד הפעם הבאה,

מיכל

נ.ב מעדכנת אתכם שביקרתי כאן ב-15/7/18 ושדרגתי קצת תמונות 😀