עוגיות שקדים איטלקיות

עוגיות השקדים האיטלקיות שיוצגו כאן מעולות לימי פסח אך לא רק.. עוגיות מרציפניות וקלות להכנה שכיף להכין מראש ולשלוף בעת הצורך. מקור המתכון הוא בסיציליה, אך האמת היא שניתן למצוא גרסאות דומות לעוגיות אלו באזורים שונים באיטליה.

עוגיות אלו מצטרפות לצד עוגיות שקדים ללא גלוטן נוספות ומוצלחות כאן בבלוג, כמו עוגיות השקדים, טחינה, מייפל ופקאן ועוגיות השקדים, טחינה, דבש ושומשום. רק שבשונה מאלה, שלא מכילות ביצים, העוגיות האלה מכילות שני חלבוני ביצה (לא נשתמש בחלמונים, כמו בפבלובה, למשל).

שימו לב שיש במתכון פחות מכפית של תמצית שקדים וזאת משום שזו תמצית סופר מרוכזת, כך שאין צורך בהרבה ממנה (מי שזוכר, שילבנו אותה כבר במתכון של עוגת השקדים הבחושה המעולה, למשל). השילוב של השקדים הטחונים יחד עם תמצית השקדים והסוכר יוצרים טעם מרציפני מיוחד, ובצירוף דובדבן האמרנה מתקבלים אחד השילובים הקלאסיים והנהדרים. מי שפחות מתחבר לדובדבני האמרנה, שאני כל כך אוהבת (פשוט ככה על גלידת וניל אפילו), יכול להטביע במקומם שקד שלם/מולבן במרכז העוגיה, מעט ריבה טובה או לחילופין, להשאיר את העוגיה "רק" מושלגת עם אבקת סוכר.

לאחר סיום הכנת העוגיות, נשאיר אותן למשך כשעה על השיש, על מנת שיתייבשו קצת לפני אפייתן. שלב שנותן לעוגיה מעין פריכות מבחוץ ומרקם רך מבפנים.

מצרכים (לכ-28 עוגיות):

כ-250 גר' שקדים טחונים

2/3 כוס סוכר

2 חלבונים

3/4 כפית תמצית שקדים

דובדבני אמרנה/שקדים טבעיים שלמים/ריבה טובה, לעיטור העוגיות

אבקת סוכר לציפוי העוגיות (כ-70 גר' יספיקו, אפילו פחות)

הוראות הכנה:

מכניסים את החלבונים ותמצית השקדים לקערת המערבל ומקציפים עד לקבלת קצף רך.

מערבבים בקערה קטנה את קמח השקדים והסוכר.

מקפלים את תערובת השקדים והסוכר לתוך קצף החלבונים עד שנוצר מעין בצק.

שופכים את אבקת הסוכר לקערה.

קורצים חתיכה מהבצק, מגלגלים בין הידיים, מועכים מעט, מצפים באבקת סוכר משני הצדדים ומניחים על תבנית תנור מרופדת נייר אפייה.

בעזרת המקל של כף עץ (או האצבע פשוט) יוצרים שקע במרכז כל עוגיה, שם מניחים דובדבן אמרנה או שקד (אפשר גם לוותר על שלב זה, אם מעדיפים).

משאירים את העוגיות לייבוש של שעה על השיש.

מחממים את התנור לחום של 180 מעלות ואופים למשך כ-20-25 דקות.

מוציאים את העוגיות, מצננים לחלוטין ומגישים.

העוגיות נשמרות כמה ימים טובים בכלי סגור בטמפרטורת החדר.

עד הפעם הבאה,

מיכל