קטגוריה: קלי קלות

המתכון הקליל והכל כך מרשים הבא מגיע בעקבות הפוסט הקצרצר אך הקולע (אם יורשה לי) של ממרח השום. מי שלא נמנה באגף חובבי השום (אנשים

את סלט הכרוב והנבטים הטעים הזה של יוסי (שסבתו חתומה על פשטידת תפוחי האדמה המעולה הזו) יצא לי לאכול כבר בכמה הזדמנויות לאורך השנים במפגשים

כבר זמן מה שמתחשק לי לצאת מקופסת הטחינה שלי.. לשבור את ההרגל, לגוון ולנסות טעמי טחינה חדשים. אך איכשהו תמיד במאני טיים ("כולם לשבת, האוכל

שקית ענקית של פקאנים שהתגלגלה למטבחי (איזה פינוק!! תודה לאמא שלי 😀) הולידה את המנה הכה קלילה וטעימה הזו.

מה שקרה לי לפני כמה שנים עם הסלרי, בלי שום הקדמה מוקדמת, מתרחש אצלי לאחרונה גם עם השומר . מיחסים של שלום קר אך מתוח,

ה-"קינוח" הבא הוא אחד מהשוסים הגדולים בשולחן הקינוחים שלי בעונה האחרונה. לאחר שהאורחים מבינים מה כרגע ליקקו מהצלחת, ההתלהבות רק גדלה והצורך להודיע כי הטריק

כבר זמן מה שמתחשק לי לעלות לבלוג מתכון לפסטה ורוטב בסיר אחד – כזו שמכניסים אליה את כל המצרכים מראש ופשוט מחכים.

הפשטידה הבאה היא אחת הקלות והמוצלחות – מכינים אותה צ'יק צ'אק, בקערה אחת, וכעבור שעה וקצת נהנים בלי רגשות אשם (רק 1/3 כוס שמן זית

היום אני שמחה להציג בפניכם את אחת העוגות היום יומיות האהובות ביותר על הילדים שלי. עוגה שלמרות הסוכר, הקמח ושאר החשודים המיידים שבעוגות בחושות, בכל

באחת הגיחות האחרונות לסופר השכונתי, סחבתי איתי את יונתוש שלי, שזיהה מרחוק על אחד המדפים קופסה של חלבה מוקצפת (או "שערות חלבה" כפי שאנחנו קוראים