קטגוריה: סלט

כפי שסיפרתי לכם במתכון של הקינואה עם פטריות, בצל ושום, הקינואה נכנסה לרשימת המאכלים הקבועים אצלי במטבח די באיחור, אך מאז שאימצתי אותה, היא צמצמה

הסלט הבא הוא סלט הדגל של מסעדת Malibu Farm  המפורסמת בקליפורניה, הוא נקרא שם "Kale Ceasar", אך אל תטעו לחשוב שמדובר בסלט קיסר רגיל שפשוט

לפני כמה שנים טובות גיליתי את סלטי החיטה, ובפרט את סלט החיטה המושלם של חברתי נטלי, אשר הצגתי בפניכם כבר בימיו הראשונים של הבלוג. לאורך

הסלט הבא נמנה בין הסלטים המנצחים שאמי מרבה להכין, שמוסיף, מגוון, מרענן וצובע כל שולחן (בדומה לסלט החסה הקבוע שלה, לסלט כרוב עם התירס ולסלט

את סלט הכרוב והנבטים הטעים הזה של יוסי (שסבתו חתומה על פשטידת תפוחי האדמה המעולה הזו) יצא לי לאכול כבר בכמה הזדמנויות לאורך השנים במפגשים

החופשה הבאה שלי לתאילנד כבר מתוכננת, לעוד הרבה הרבה זמן האמת, אבל לפחות היא נעוצה ביומן. בינתיים, אני מוצאת את עצמי מדי פעם יושבת, בוהה

מה שקרה לי לפני כמה שנים עם הסלרי, בלי שום הקדמה מוקדמת, מתרחש אצלי לאחרונה גם עם השומר . מיחסים של שלום קר אך מתוח,

שמו הבולגרי של סלט החצילים, הפלפלים והעגבניות שכבר אספר לכם עליו הוא "קיופולו". דידוש יקירתי (שמוכרת לכם מתפוחי האדמה קווץ' ומרק החצילים, בין היתר) היא

הסלט הבא הגיח לי בחלום, כמה הזוי שזה נשמע. קמתי בבוקר עם הבנה שחלמתי על סלט עלי תרד עם תותים ופקאן סיני ברוטב וינגרט סמיך

זוכרים שסיפרתי לכם בפוסט של הסהרוני חמאה ושקדים על הנבירה המוצלחת בקלסר המתכונים של נועה? אז במקרה ועוד לא הבנתם, יצאתי משם עם שלל שווה

ביום הבחירות המקומיות האחרון, שהיה גם שבתון מבורך ונפלא, החלטנו בשיא הספונטניות להרים ארוחת "על האש" קטנה בצהרים.