קטגוריה: תוספות

בשנה החולפת מתכונים של אטריות זוקיני ודומיהם היו כל כך טרנדיים שלא היה ספר בישול/בלוג/פינה בטלוויזיה שלא הציגו את הוורסיה שלהם למנה הבריאה.

במתכון הזה נתקלתי ברפרוף במגזין "על השולחן" בחורף דאשתקד. הייתי על טיסה בדרך לזמן איכות עם הוריי בניו יורק ומיד קרעתי את הדף מהירחון (ראיתי

אתם במצב "שומר" כרגע ומתחשק לכם איזה נשנוש כיפי, מינוס ייסורי המצפון? מחפשים לגוון את התוספת המשעממת שלכם לצד העוף/דג? תגידו היוש ל-"סטייק כרוב".

וואו כמה שהמנה הזו טעימה. אפילו אני, שהכנתי אותה והבנתי תוך כדי כי הפוטנציאל שלה גבוה ביותר, הופתעתי בביס הראשון.

בנה הקטן של מאיוש, חברה (ומנטורית) יקרה ואהובה שלי , גדול מיונתוש בשלוש שנים. עם ולמרות זאת יש ביניהם חיבור מדהים. יונתן בכל רגע נתון

כבר תקופה ארוכה שיש לי מטרה ברורה להשיג את המתכון של החומוס המפורסם של עמית השריף (אותו אחד שסיפרתי לכם עליו פה).

אם הייתם שואלים אותי, לפני שנה נגיד, אם אני אכין מקלובה, תשובתי הייתה: עד כאן.

מחפשים להרשים ובגדול? יש לי מילה אחת להגיד לכם: טרין.

אי אפשר לטעות עם מגש אנטיפסטי ירקות גדול.

היום אני הולכת לשתף אתכם בעוד אחד מהמתכונים הבטוחים והקבועים של אמי (כמו למשל הרוטב המופלא הזה ועוגת הפירות הזו).

אחד מהכללים היחידים שקבעתי לעצמי עם פתיחת הבלוג היה כי לא אעלה לאתר מתכונים המכילים אבקת מרק.

דמיינו פסטה ברוטב אלפרדו: קרמי, שומי ונימוח. עכשיו דמיינו שאין בה טיפה אחת של שמנת. אף לא אחת.