קטגוריה: תוספות

כבר תקופה ארוכה שיש לי מטרה ברורה להשיג את המתכון של החומוס המפורסם של עמית השריף (אותו אחד שסיפרתי לכם עליו פה).

אם הייתם שואלים אותי, לפני שנה נגיד, אם אני אכין מקלובה, תשובתי הייתה: עד כאן.

מחפשים להרשים ובגדול? יש לי מילה אחת להגיד לכם: טרין.

אי אפשר לטעות עם מגש אנטיפסטי ירקות גדול.

היום אני הולכת לשתף אתכם בעוד אחד מהמתכונים הבטוחים והקבועים של אמי (כמו למשל הרוטב המופלא הזה ועוגת הפירות הזו).

אחד מהכללים היחידים שקבעתי לעצמי עם פתיחת הבלוג היה כי לא אעלה לאתר מתכונים המכילים אבקת מרק.

דמיינו פסטה ברוטב אלפרדו: קרמי, שומי ונימוח. עכשיו דמיינו שאין בה טיפה אחת של שמנת. אף לא אחת.

מאז שאני מכירה את הילה ויוסי, אני מכירה את ה-"הפשטידה של יוסי".

אני לא מאמינה שאני כותבת פוסט על ורניקס! (נשמע כך – VA RE NI KES)

שרה'לה היא פיגורה ידועה ביישוב בו אני גרה. בתור ילדה היא הייתה יו"ר ועד ההורים הכי קולית וחתיכה שיש, אמא לשלושה בנים, ספורטאית, שזופה וצעירה

קחו את השושקה ביורק הבולגרי, עשו לו All American Makeover (אבל עד הסוף!) וקבלו את המנה המשוגעת הזו.

המתכון הבא מגיע בהמשך ישיר לפוסט הזה של מטבל הארטישוק והתרד המטורף, בו היללתי את הגוואקמולי עם הטוויסט שהכנתי לאותו ערב חברים.