קטגוריה: מנה ראשונה

מדי פעם יוצא לי להתאהב במנות, בביסים, כך שמתחשק לי לחזור אליהם ולפנק באמצעותם פעם אחר פעם. לאחרונה ה-"פוד קראש" שלי היא המנה המאד כיפית

בהמשך ישיר להקדמה במתכון של גבינת העיזים האפויה עם הריבה, שאלתי את סרובינה (אותה אחת שהביאה לנו את עוגת התותים הנוסטלגית ופטה הכבד) אם היא

לפני מספר שבועות ישבתי עם חברים במסעדה תל אביבית ידועה. בין יתר המנות, הזמנו גם סלט קולורבי שנראה הכי תמים, אבל פשוט לא יכולנו להפסיק

כבר שיתפתי בעבר במספר פוסטים את אהבתי לדגים נאים (למשל במתכונים של הסשימי האסייתי, הסביצ'ה הזה ועוד..). המנה הזו משלבת את אהבתי לדגים נאים והמטבח

כשהייתי צעירה (יותר, אני עדיין צעירה ), בימיי התל אביביים, היה בית קפה קבוע שחברותיי ואני אהבנו לפקוד, בעיקר בשעות הקטנות של הלילה כמובן, אבל

את הטייק אוף הזה למלנזנה הקלאסית אלתרתי בביקורי האחרון באיטליה, לשם נסעתי עם חברותיי האהובות. בישלנו יחד ארוחת בראנץ' מפנקת והחציל שישב על הסלסלה בשולחן

בשנים האחרונות גיליתי שאני דווקא ממש אוהבת טופו, כפי שסיפרתי לכם כבר פה. אהבתי הגיעה לאחר דרישה מקוראים רבים שאעלה לבלוג מתכוני טופו. בלי יותר

במידה ועדיין לא ניסיתם את השילוב ההרמוני של פירות הדר ואבוקדו, נכונה לכם הפתעה נעימה במיוחד. הפעם נשדך בין אשכולית אדומה יפיפייה ועסיסית לאבוקדו האהוב,

לאורך השנים עלו בבלוג כבר לא מעט מתכוני בורקס שונים ומגוונים, אך איכשהו הבורקס האישיים הכי "בייסיק", פשוטים, כיפיים וטעימים עדיין לא. עד היום. בורקסים

אז אתמול ציינו את ט"ו בשבט, מתבקש שאעלה פוסט שמרכז מתכוני פירות יבשים, שיש כאלה ואפילו טובים מאד כאן בבלוג… אבל כשהתיישבתי לרכז פוסט שכזה

עם תחילתה של עונת התותים המשגעים, הרשו לי להציג בפניכם מנה ראשונה שאני ממליצה לאמץ, ויפה שעה אחת קודם . מדובר במנה שמכינים בקלי קלות,