קטגוריה: מאפים

העוגה הבאה שייכת לאותו ז'אנר של עוגות שהכי כיף ליישר לצד הקפה (כמו עוגת הפירורים המושלמת ועוגת הקוקוס ושוקולד צ'יפס למשל). יש לה טעם מעודן

שמעתי על מנה של סלמון עטוף בפילו לפני שנים רבות, הרבה לפני שבישול הפך לכה מרכזי בחיי.  אחת מחברותיה של אמי שיתפה, שכשהיא רוצה להרשים

היום נצרף עוגה בחושה מנצחת נוספת להיכל הבחושות המעולות של touchfood (שנציגות נחמדה שלהן תמצאו בפוסט הזה).

כשהבנות שלי היו קטנות, העוגיות האהובות עליהן היו דובשניות הכי הכי פשוטות. הייתי הולכת עם שקית קטנה בתיק, שבמקרי חירום, כמו סשן צרחות באוטו למשל

לקראת ראש השנה נשאלתי אם יש באמתחתי מתכון לחלת דבש. "האמת שלא" עניתי, אך הגלגלים בראש כבר התחילו לפתוח מגירות מהעבר. תוך שניות נזכרתי ב-"האני

המנה הזו נולדה מערבוביה של כמה ירקות שאני ממש אוהבת, אותם החלטתי לשלב למאפה ירקות אחד שווה במיוחד.

לפני מספר שבועות, הוריי טיילו בצפון ועצרו לביקור בראש פינה אצל רחלה המהממת, שפינקה אותם בארוחה שווה במיוחד ולקינוח הגישה אינטרפרטציה מיוחדת ביותר לבקלאווה, שהייתה

ה-קינוח של השנה האחרונה, ללא כל צל של ספק, הוא הכנאפה. לאן שלא מסתכלים, זה מה שכולם אוכלים, קונים, מכינים ומארחים איתו – קינוח השעה.

התלבטתי רבות כיצד לקרוא לדבר הלחמי הטעים כל כך שכבר אציג בפניכם? האם מדובר בגרסה שלי ללאפה? לא.. הרי הלחם הזה הרבה יותר עדין ורך

ביס מהעוגה הבחושה הזו לא מסגיר מהם אותם מרכיבים מיוחדים ההופכים אותה לכזו רכה, עסיסית ומיוחדת.

את הפשטידה הבאה אני מכינה לפעמים לארוחת ערב, כשמתחשק לנו ארוחת ערב טעימה ומפנקת במעט עבודה, במקום החביתה/סלט/גבינות הרוטיני. גם ילדיי (3/4 מהם אם לדייק

נתי, חברתי המוכשרת, שכבר כיכבה כאן בבלוג בפוסטים של עוגת הלימון ושמן הזית והבלוברי מאפינס למשל, היא זו שהכירה לי את המתכון הפשוט, המושחת והמעולה