
שיפודי אירופה
בקיץ האחרון היה הייפ שלם סביב טרנד השיפודים שכובש את תל אביב. האחים (המעולה) באבן גבירול (יום יבוא ואכתוב עליה), רעמסס ביפו ושיפודי אירופה ברוטשילד

בקיץ האחרון היה הייפ שלם סביב טרנד השיפודים שכובש את תל אביב. האחים (המעולה) באבן גבירול (יום יבוא ואכתוב עליה), רעמסס ביפו ושיפודי אירופה ברוטשילד

מה דעתכם על מרק קטיפתי, קליל ומהיר, שיחמם את הגוף ומיד יחבר אתכם לתחושת פוך-גשם-אח בוערת?

בהמשך לפוסט ה- עוף במייפל בו הקדמתי וסיפרתי לכם אודות כמות המייפל (המטורפת) הנצרכת אצלי בבית, היום אני מביאה לכם את המתכון הפשוט והקולע שלי

לאט לאט, טיפין טיפין, אני משתפת אתכם בעוזרים הנאמנים שלי במטבח. אותם כלים שנכנסים למדיח כמעט על בסיס יומי מרוב שימוש תדיר בהם.

אין עוררין על כך שהקינוח האהוב על אחי הקטן חגי, או כפי שאני קוראת לו – שמגי (הוא הולך להרוג אותי עכשיו!), הוא key lime

טיפ קצר וקולע לפניכם: תקנו מוחץ לימון כזה (הגודל הסטנדרטי, אין צורך בגדול יותר לדעתי).

מי לא מכיר את השילוב של סלמון (לא סלומון וממש לא סולומון!) עם רוטב טריאקי? הרי מדובר באחת המנות היותר sure thing שיש.

עם כניסתנו לחדר המדרגות של הבניין העותמני בו שוכן יפו קריאטיב, הצהרתי בפניי שותפותיי לערב כי לא אכתוב אודות ארוחה זו בבלוג.

כבר בפעם הראשונה שהגעתי עם הילדים לבלות אחר הצהרים בביתה (המדהים!) של חברתי עדי, הבנתי שעליי לפתוח את הפנקס, ולהתחיל לאסוף ולאמץ כמה מפנינותיה.

מודה שעד לפני כמה שנים, אבקות מרק היו מצרך שימושי אצלי במטבח, במיוחד אבקת מרק העוף המפורסמת.

המרק הזה נולד אחרי שכמה שקיות ערמונים קלופים בואקום ישבו והסתכלו עליי כל פעם שפתחתי את ארון המזווה שלי (ובעקבותיו, אני ממלאה את מלאי השקיות

אוקיי הנה אני צוללת! איך פותחים את הפוסט הראשון של הבלוג החדש שלך? אני מתחבטת עם השאלה הזו כבר כמה ימים.. בעצם שבועות.
ותהיו מעודכנים בכל פעם שאני מעלה מתכון חדש