קטגוריה: צמחוני

ה-קינוח של השנה האחרונה, ללא כל צל של ספק, הוא הכנאפה. לאן שלא מסתכלים, זה מה שכולם אוכלים, קונים, מכינים ומארחים איתו – קינוח השעה.

גם את לביבות הזוקיני הדקיקות והנפלאות הללו, אמי, האמנית בגוף ובנשמה, אלתרה במטבחה לפני מספר שבועות לקראת אירוח חברים ספונטני.

קיץ. חם. אפילו ממש חם. מתחשק קינוח צונן, מרענן ושאינו דורש מגע עם שום מקור חום.

את הצלחת הבאה אני מרכיבה כבר שנים רבות, והאמת היא שאף פעם לא חשבתי להעלות אותה לבלוג, הרי מדובר בטייק אוף לסלט קפרזה הידוע והאהוב,

באחד מערבי הבנות האחרונים והמוצלחים שלנו, בו קרן אירחה את כל הקצ'קיאדה אצלה, מארין הפתיעה עם הממתקים המעניינים האלה לקינוח.

את מנת האורז המיוחדת הבאה עדידס הביאה לארוחת "על האש" שהוזמנו אליה. עוד לפני שלקחתי ממנה ביס, ידעתי שאת המתכון הזה אני ארצה כאן בבלוג.

התלבטתי רבות כיצד לקרוא לדבר הלחמי הטעים כל כך שכבר אציג בפניכם? האם מדובר בגרסה שלי ללאפה? לא.. הרי הלחם הזה הרבה יותר עדין ורך

לאורך שנות הבלוג פנו אליי כמה קוראים בבקשה לנסות לשחזר את סלט נבטי החמנייה של מסעדת "נאמוס" היפנית.

ביס מהעוגה הבחושה הזו לא מסגיר מהם אותם מרכיבים מיוחדים ההופכים אותה לכזו רכה, עסיסית ומיוחדת.

את הפשטידה הבאה אני מכינה לפעמים לארוחת ערב, כשמתחשק לנו ארוחת ערב טעימה ומפנקת במעט עבודה, במקום החביתה/סלט/גבינות הרוטיני. גם ילדיי (3/4 מהם אם לדייק

נתי, חברתי המוכשרת, שכבר כיכבה כאן בבלוג בפוסטים של עוגת הלימון ושמן הזית והבלוברי מאפינס למשל, היא זו שהכירה לי את המתכון הפשוט, המושחת והמעולה