קטגוריה: צמחוני

חברינו האהובים, aka "הקמזלים", כבר יותר משנה גרים ברומניה (כפי שסיפרתי לכם בפוסט של קיש הבצל המצוין). באחד הביקורים האחרונים שלהם, נועה סיפרה לי אודות

בהמשך לפוסט של הבשר המפורק, בו סיפרתי לכם על ארוחת הסילבסטר האסייתית השווה שבישלתי לחבריי, היום הגיע תורם של החמוצים האסייתיים הפשוטים אך הממכרים שלי,

את גבינת הריקוטה המתובלת הזו טעמתי לראשונה בתחילת סדנה אצל בושי המהממת כנשנוש פותח, לפני שצללנו לסדנה המעולה של עלאא מוסא (שסיפרתי לכם עליה פה).

המתכון הבא שמור לי ב-"פתקים" בטלפון, עוד מאז שמיקה בכורתי, שאוטוטו כבר בת 11, הייתה בגן טרום חובה.

הסלט הבא נמנה על החבורה האקסלוסיבית של אותם סלטים שיבקשו מכם להכין פעם אחר פעם, אירוע אחר אירוע. אותם סלטים שכולם יבקשו את המתכון שלהם

לפני מספר שבועות חברתי לי העלתה לאינסטגרם תמונה של העוגה הנוסטלגית הבאה, שוורסיה שלה רובנו ודאי מכירים מילדות.

החורף פה בשיא הדרו ואיתו עצי הלימונים המתמלאים בפרי. יש אצלי במשפחה אהבה גדולה לקינוחי לימון, כפי שיצא לי לספר לכם באחד המתכונים הראשונים שהעליתי

רק בחודשים האחרונים גיליתי את בצק הפילו, איתו אני נהנית לאלתר מתכונים שונים, מלוחים ומתוקים. עד אותו גילוי מרעיש, בצק העלים (על בסיס החמאה כמובן)

לא נעים לי לגלות לכם כמה פעמים ניסיתי את המנה הזו במטבחי עד שהגיעה לורסיה האחרונה והממש ממש טעימה שאציג בפניכם היום.

את המרק הבא אלתרתי לאחת מארוחת השישי האחרונות שלנו, היו לי כמה דלוריות בבית והתחשק לי להכין מרק כתום, אך לחדש: לא ללכת על הכתום

כפי שיצא לי כבר לספר לכם בפוסט של עוגת הלימון ושמן הזית, נתי, חברתי היקרה, שבשנים האחרונות הפכה גם לקונדיטורית, היא אמריקאית בלב ובנשמה (בכל

היום אני מעלה את המתכון הראשון ללחם כאן בבלוג – אך אל תתרשמו יותר מדי (או לחילופין- אל תברחו למתכון הבא ) – אין כאן