קטגוריה: ללא גלוטן

באחת הגיחות האחרונות לסופר השכונתי, סחבתי איתי את יונתוש שלי, שזיהה מרחוק על אחד המדפים קופסה של חלבה מוקצפת (או "שערות חלבה" כפי שאנחנו קוראים

את המנה הזו אכלנו לארוחת צהרים אצל הקמזלים, באותה שבת בה נפרדנו לפני שעברו לחו"ל.

לפני כמה ימי שישי הסתובבתי בין מדפי הירקן השכונתי, עם שני הקטנים שלי, בכדי להעמיס פינוקים אחרונים לפני כניסת הסופ"ש ונתקלתי במקרה במוטי, שכנם הותיק

ביום הבחירות המקומיות האחרון, שהיה גם שבתון מבורך ונפלא, החלטנו בשיא הספונטניות להרים ארוחת "על האש" קטנה בצהרים.

לפני כמה שבועות רונצ' סיפרה לי על סלט טבולה כרובית מעולה שזיו והיא אכלו במסעדת מיכאל שבצפון. לא עבר זמן רב מחזרתם הביתה עד שהתחילו

על המנה הבאה קראתי באתר של הניו יורק טיימס בשיטוט לילי בטלפון (מוכר למישהו? 😀) ותוך שניות ידעתי מה אני מכינה לארוחת הערב למחרת.

לאחרונה יוצא לי לאכול יותר ויותר קינואה. למרות שהיא פופלרית במטבח הביתי כבר שנים רבות כתוספת בריאה ביותר (חלבון מלא, חומצות אמינו בשפע, סיבים תזונתיים

כפי שיצא לי לספר לכם כבר בעבר (למשל כאן וכאן), סבא מישה האהוב שלי כבר כמה שנים טובות לא ממש איתנו, עקב מחלת האלצהיימר הארורה

את המנה הזו אני מתכננת להכין כבר שנה שלמה.. חיכיתי לבואו של המנגו האהוב עליי (אותו כוכב של סלט החסה הזה או השידוך הנכון ביותר

נכון שפעם בכמה זמן אתם נתקלים בסלט שהוא פשוט שוס? כזה שלאחר הפעם הראשונה שאתם מכינים אותו אתם ממש "עפים על עצמכם"? (יש כבר כמה

חצילים אפויים בתנור היו לנו כאן בבלוג כבר בכמה ורסיות, אם בחצילים הגרוזיניים הנפלאים, בגלילות החצילים הממולאות או בסלט חצילים ופלפלים.

אני מאד אוהבת יינות קרים בקיץ, כרגע שאבלי הוא האהוב עליי , אבל גם לרוזה טוב יש מקום של כבוד במועדפים שלי. הקוקטייל הקליל שאוטוטו