קטגוריה: קינוחים

כשהבנות שלי היו קטנות, העוגיות האהובות עליהן היו דובשניות הכי הכי פשוטות. הייתי הולכת עם שקית קטנה בתיק, שבמקרי חירום, כמו סשן צרחות באוטו למשל

המלבי הוא אחד הקינוחים שמשפחתי הכי הכי אוהבת. לא משנה כמה חידושים אכין, למלבי תמיד יהיו המון קונים. האמת היא שכבר שנים מיקה בתי הבכורה

לפני מספר שבועות, הוריי טיילו בצפון ועצרו לביקור בראש פינה אצל רחלה המהממת, שפינקה אותם בארוחה שווה במיוחד ולקינוח הגישה אינטרפרטציה מיוחדת ביותר לבקלאווה, שהייתה

ה-קינוח של השנה האחרונה, ללא כל צל של ספק, הוא הכנאפה. לאן שלא מסתכלים, זה מה שכולם אוכלים, קונים, מכינים ומארחים איתו – קינוח השעה.

קיץ. חם. אפילו ממש חם. מתחשק קינוח צונן, מרענן ושאינו דורש מגע עם שום מקור חום.

באחד מערבי הבנות האחרונים והמוצלחים שלנו, בו קרן אירחה את כל הקצ'קיאדה אצלה, מארין הפתיעה עם הממתקים המעניינים האלה לקינוח.

ביס מהעוגה הבחושה הזו לא מסגיר מהם אותם מרכיבים מיוחדים ההופכים אותה לכזו רכה, עסיסית ומיוחדת.

נתי, חברתי המוכשרת, שכבר כיכבה כאן בבלוג בפוסטים של עוגת הלימון ושמן הזית והבלוברי מאפינס למשל, היא זו שהכירה לי את המתכון הפשוט, המושחת והמעולה

היום אני שמחה להציג בפניכם עוד עוגת דגל של לין הקונדיטורית המוכשרת (אותה אחת שהביאה לנו את עוגת הקוקוס והעוף חמוץ מתוק, בין היתר).

את המתכון הנוסטלגי הבא פרסמה ענת הגננת, שסיפרתי לכם עליה בפוסט של אוזני ההמן האהובים האלה.